|
|
עמוד:662
מאסרים סיט יניים ברם עמדת השילטונות הבריטיים היתה מן הקצה האחר : כבר אור ליום 1937 . 11 . 15 ערכה המישטרה חיפושים ועצרה — 45 כולם צה"רים ובית '' רים , ומהם נדונו מייד למעצר אדמיניסטראטיבי והועברו לכלא ' עכו . העצורים ד"ר פרויליך , ערי ז'בוטינסקי נציב ביתיר , אב"א אחימאיר , ואחרים נצטרפו אל מנחם ארבר ודיר לובוצקי והאחרים העצורים בעכו מתחילת ספטמבר . מחאות בכתב ובאסיפות עם לא הועילו לשחרר את העצורים . ז'בוטינסקי מסר ( לונדון , . 11 . 17 ( 1937 הצהרתו : 'רצון היהודים להשיב מהלומה תחת מהלומה לא ייבלם על-ידי מעצרים וכליאה . ' אף האשים את הסוכנות ואת עיתונותה בהודעות שרמזו בבירור על אחריותם של הריביזיוניסטים ל'נוהג הנפסד של מכה תחת מכה . ' ז'בוטינסקי שלח ברכת עידוד לכלואי עכו , והוסיף . 'אני כשלעצמי מתגאה בכך , שאף בני בין העצורים . ' ז'בוטינסקי היה מוכן להניח , שהמעשים שנעשו הם 'מעשי נקמה יהודית / אלא שבתנאים השוררים בארץ ישראל לא ייפסקו בגין המאסרים , שהרי הם תגובה ספונטאנית של היישוב כולו , ואינם עומדים בפיקוח כולשהו של מיפלגה כולשהי , ואילו ציד הריביזיוניסטים הוא תוצאה של הלשנה . 1 s 83 בית '' ר ארץ ישראל , שביקשה לעודד , ביקשה אף ל התעודד ולהסביר : 'למה רודפים אותנו ן - כיוון שחרתנו על דגלנו נאמנות לייעוד הממלכתי , כיוון שיצאנו נגד גזירת המועצה המחוקקת , ציד העולים , ונגד כל ויתור על זכויותינו בארץ ... כיוון שנשבענו להילחם עד הסוף בתוכנית ההרס של חלוקת המולדת ... שום חשש של מאסר וגזירות קשות ממאסר לא ימנעו את הבית '' רים למלא את מקומם של הנאסרים' . 1384 עיתון הצה"ר בתל אביב דיבר במפרי ההבלגה של ה 4 ו 1937 . 11 . כביהודים , 'שפקעה סבלנותם , שאבדו את שווי המישקל וראו הכרח לעצמם לנקום את דם אחיהם הטהור שנשפך על לא עוול לאור השמש ... אולי מפליא היה לולא קרו מיקרים כאלה' . 1 s 85 ( 1381 'הירדן' ;( 1937 . 10 . 29 ) 'נמצא יורש לכיסא הרב קוק 1 ל , אבל יורש לנשמתו לא נמצא . ' ( 1382 אישי הסוכנוח קראו לאסיפות מודים , ומנהלי בתי הספר התיכוניים הוזמנו לפגישות עם מנהלי החינוך וראשי וווועד הלאומי . אף וייצמאן הזמין אליו כמה וכמה ממנהלי בתיה"ס התיכוניים בע . רים הגדולות . בשיחתו עם הנציב העליון טען ( 1937 . 7 . 8 ) שרתוק / שרת / שנעשה קשה לקיים אה ההבלגה , שיטה שאף מיושבים רואים בה שפשטה את הרגל , 'משום שהתחילה ללבוש צורת עקרון מופשט של אי התנגדות לאלימות , שאינו אלא מגביר את יצרם של הרוצחים . ' ( יומן מדיני , . ( 245 אופייני טיעונו של שרתוק לעזרת אסירי חדרה ' ) השמאליים ( ' באוזני המזכיר הראשי לממשלה , ( 1937 . 9 . 3 ) ואופיינית ההשתדלות 'באמצעות הקש ריס' 'שיבוצעו מייד כמה מאסרים של ערבים בעיר העתיקה כאמצעי מנע נגד מעשי תגמול אפשריים / של יהודים . ' / שר תוק ביקש שיפורסם דבר המאסרים בשידור הרשמי בערב . מדובר כאן לא במאסר של חשודים כרוצחים , אלא במאסר ערבים סתם , כדי למנוע תנובות של יהודים ' ) יומן מדיני . ( 290 ' , ועי '' ש על שיטת שיתוף הפעולה עם המישטרה . ( 1383 בולטין סט"א ; 'הירדן / ; 1937 . 11 . 19 א"צ , . s 25 / 2094 עי' ניב , ב , . 43 עם האסירים נימנו : הנציב ערי ז'בוטינסקי , והנציבים לשעבר ו מנחם ארבר , ד"ר פרויליך , ד '' ר לו בוצקי , וכן אב"א אחימאיר , ד"ר י . אליהו ( רמת גן , ( צבי אלנברג , י . בוגדאנוב , אליהו בן אריה , עקיבא ברון , אריה ברושי , משה יערי , אברהם לוי , פינחס לוי , דויד ליברמאן , גדליה פולוסיצקי , צבי פיינברג , יוסף ציה ( תל אביב ;( משה גינזבורג נבךחורין ] ( פתח תקווה ) מרדכי נס ( נתניה , ( מרדכי כהן , יעקב לאופר , צדוק מלאך , יוסף סלומון , נחמן פיין , אליהו שווארץ , נתן וישראל שטיינמאן ( ראשוךלציון ;( בן דויד ( אב ובנו , ( אליהו ודויד ליפשיץ , מ . קורפצ'בםקי ( נחלת יהודה , ( ג . גליקמאן , ש . ה ר מאן , מרדכי םטרליץ , מ . רימאן ( כפר סבא ;( דויד אפל , יצחק הרשקוביץ , צדוק ודויד גיאח , חיים סעדי , משה סעדיה ( רחובות ;( זאב בורשטין , גייםט , ב . זקן , משה סבטני , משה קושניר ( חיפה , ( צבי אהרונוביץ , יעקב ג'יניאו , יעקב זלוצ'ובר , י"א לופם ( ירושלים . ( ( 1384 'הירדן , . 1937 , 11 . 19 ' ( 1385 'הירדן / . 1937 . 11 . 19 אלטמאן בנאומו ב'גן רינה' בתל אביב ( 1937 . 9 . 24 ) הכריז — בהתאם לקו ז'בוטינסקי : 'אנו נילחם בכול ניסיון לייחס לתנועתנו דברים שאין לתנועה כל קשר אתם . אנו תנועה חוקית שעוסקת רק בדברינו חוקיים ... אנו נלחמים בעד הגשמת וקיום היסוד הקונסטיטוציוני של הארץ הזאת , והוא — המאנדאט . ' 'מישמר העם' ( במקום 'הירדן . 1937 . 10 . 1 , ( ' למ '' מ הנציב העליון אמר אלט מאן : 'אי אפשר לשתק תנועה כזו / הצ '' ח / ע"י רדיפות' ' ) הירדן . ( 1937 , 10 , 8 ' , ולו בתוצאת מילחמת אחים . מאמציה של הסוכנות לעשות למען ההבלגה , שקיבלה על עצמה , ולא היתה מסוגלת להניח סטייה משיטתה שלה אף לא בידי מי שאינם נתונים למרותה , היו מאכסימאליים , ואף טוטאליים . הסוכנות ניסתה כוחה בכול הכיוונים , קראה לתמיכתם של אישים , והטרידה את הרבנים לפרסם קול קורא לחיזוק ההבלגה , 13 s 1 ואף לחצה על המורים שישפיעו בבתי הספר . 1332 מאמצים אלה היו ידועים וגלויים לשילטונות אף יותר משהיו ידועים וגלויים ליישוב גופו .
|
|