|
|
עמוד:658
ושוב ניסיון לאיחוד כוחות יציאתו של אצ '' ל אל הרחוב כגורם פעיל הטילה מבוכה בחוגי הסוכנות והוועד הלאומי , שחששו מאוב דן יוקרה בציבוריות היהודית ומאובדן אמון מצד אנשי הממשלה . שוב נעשו אקטואליים דיונים בשאלת איחוד הכוחות . לא היה מי שביקש יותר מז'בוטינסקי להביא לאיחוד בכוחות הצבאיים , אילו רק ניתן לקיימו על בסיס ממלכתי גמור , בלא ניצול מיפלגתי או אישי . ברם העמדת הצבא כגוף בפני עצמו שאין לו התערבות במדיניות דבר קשה היא אף במדינות מתוקנות , שביטחונן פעמים מותנה אף בהיערכות הפנימית וב יחסי החוץ שלהן עם המדינות . על אחת כמה וכמה קשה היה להגיע ל'צבא ממלכתי' ו'עצמאי' על בסיס של התנדבות , באין מדינה , כשאין 'החיילים' וכמותם ' המינ'לגות' חשים הכרח לעצמם לוזתר על השקפות ומעשים מדיניים . על רקע חילוקי הדעות המדיניים בין ההסתדרות הציונית הישנה לבין הצ"ח נראה קשה פיתרון שאלת ה'איחוד' הרצוי והמיוחל . הכול הבינו , שמתחייבת פשרה , וז'בוטינסקי תמיד היה מוכן מחדש ( 1371 מ . כץ , 'הגשר / 0372 . 1957 . 10 . 4 'טיימס / . 1937 . 9 . 28 עי' 'משמר העס' ( במקום 'הירדן . 1937 . 10 . 1 , ( ' הפוליטית היתירה בישראל שידעה להילחם בארץ , בלונדון , בג'יניבה ובכול בירות אירופה בהתנקשות בזכויות העם העברי בארצו . התנועה שלנו אינה קומץ קטן . היא מקיפה רבבות בארץ וכול בתי הסוהר שבארץ ישראל לא יספיקו כדי לדכא את תנועת השיחרור היהודית . ' ובמודגש : ' אנו התנועה החוקית ביותר בארץ המאנדאט ! אנו , הגוף היחידי בארץ הזאת מבין היהודים , הערבים וה אנגלים שפועל , עובד ולוחם על הבסיס של הקונסטיטוציה היסודית של ארץ ישראל — הכרזת באלפור והמאנדאט , ואפילו הוועדה המלכותית הודתה , שכוונת ההצהרה והמאנ דאט תיתה להפוך את ארץ ישראל משני עברי הירדן למדינה עברית . ' ולפיכך : ' בכול המאסרים האחרונים של חברי המיפלגה שלנו , חבריה וראשיה , יש לראות פעולה בלתי חוקית , שלא נשלים אתה לעולם ... אנו קובעים , שעל ידי המאסרים הללו לא תוכל הממשלה להסיר מעל עצמה את האחריות המליאה והגמורה למצב האנארכיה והטירור המשתרר בארץ ולכול הפרובוקאציות הנעשות , על תוצאותיהן ומסקנותיהן' . 1369 בהצבעה על הכוונה לחסל את הצ"ח נרמזה הכוונה לחסל קודם כל את אצ"ל ובית"ר , שמהם באו המרדנים . תגובתו של עיתון הצ"ח באפריקה הדרומית : , ( 1937 . 9 . 4 ) THE 11 th HOUR יש ללמוד ממנה : ' כנגד שלושה יהודים שנרצחו נהרגו תישעה ערבים ביומיים שבאו לאחר מכן 3 ) בירושלים , 4 לייד כרכור , ו בתל אביב ו ו בחיפה . ( ההד ברחוב היה חיובי . היה מובן שזו תגובה טיבעית . אבל כאן קפצו הוועד הלאומי והעיתון 'דבר' ובתגובותיהם הושיטו לממשלה נשק , להוכיח שאלה מעשיהם של יוזמי פרעות ... היה זה טיבעי אילו היתה ההנהגה אומרת : "אין אנו יודעים לאמיתו של דבר מי הרג את הערבים . אבל זאת נאמר לבם , שהיישוב כולו מאמין , שזו דרך הגנה יחידה שניתנה בידו מאחר , שאת , הממשלה , כידוע לעולם כולו , אינך מספקת הגנה ומוסיפה לעודד את מנהיגיהם של הפושעים הערבים . לא נירתע מפני המאסרים שאתם עורכים בקרב היהודים , משום שכול אחד מאתנו אשם וחף מפשע במידה שווה כמונו כמותם ששמתם מאחורי סורג ובריח' . 1870 כדברים הללו טענו אף עיתונים אחרים , ואף נואמים , משל בית"ר והצ '' ח , אלא שהשכל הלאומי הישר לא קבע בפרשה כולה . קבעה כאן שאלת המרות הסוכנותית , שכאילו נפגעה , משתגובות של יהודים ( או חלק מהן ) בוצעו לא מטעם הסוכנות ולא ברשותה . יומרת המרות לא באה אלא משום שזימנה לשמאל את חידוש התכסיס לעשות את ז'בוטינסקי ואת מחנהו דבוקים ואחוזים בפשע וברצח , בשינאה ובפא שיסם ר"ל , ובדרך השנאת המתנגדים לזכות באהדתם של תמימים ואסטניסים בפנים ובייחוד בחוץ , וביתר ייחוד בחוגי המימשל הבריטי . כבר התגובות הראשונות נגד הערבים המתמידים בהתפרעותם נגד היהודים , נתפרשו בבית '' ר בגולה כ ' סוף מישטר ההבלגה בארץ ישראל ' . שם שרר הבי טחון , שאצ '' ל יתמיד בתגובות כל עוד יהא הכרח בהן , יהיו המעצורים כל שיהיו . שם הוסבר לחברים ולנוער : 'מי שקם ואומר : "ההבלגה חיה וקיימת" טיפש הוא ; מי שבא ומכריז : "נכריע את מכריעי ההבלגה , נכניעם , נסגירם בידי הממשלה" — נבל הוא' . 1371 רושם רב עשתה שם בגולה התהודה הגדולה סביב כל תגובה ותגובה יהודית . אף בעיתונות הבריטית נשמע הקול , שמשהחלו היהודים בתגובותיהם פחתו התקפות הערבים עליהם . 137 * ( 1369 'אםירי עכר ( במקום 'הירדן ) ( 1370 . ( 1937 . 9 . 8 ) הביא ד . ניב , ב , . 26
|
|