|
|
עמוד:646
הוראות ראשונות לאצ"ל ראש בית"ר שהה באפריקה הדרומית בימי הפילוג באצ"ל . משם פקד : ( 1937 . 4 . 30 ) 'פקודתי בתנאים הנוכחיים ן אם תתחדשנה הפרעות ואם תתבטא בהן הנטייה להתנפל גם על יהודים , אל תבליגו . ' בתנאים החדשים נתבקשו תקנות אירגוניות לאצ"ל המחודש . ב'הוראות לעניין האירנוך שכללו את הפקודה להגיב ( אם יחודשו הפרעות ביהודים ) הציע ז'בוטינסקי לקבוע בראש אצ"ל ועד של שיבעה חברים ( נציגי הצה '' ר , בית"ר וקרן תל חי , ( שבישיבותיו משתתף מפקד האירגון בזכות הצבעה ו'במיקרה של סיכסוך בין המנהל / המפקד / והוועד יכריע זאב / ז'בוטינסקי . ' / עכשיו ניתן להבטיח יותר מקודם את מניעתם של עירבוב תחומים , כפל פעולות ואי סדרים , באמצעות קביעת תקנות אירגוניות ביחסי אצ"ל—בית"ר : 'בית " רים ומבוגרי בית"ר לא יתקבלו לאירגון [ אצ"ל ] אלא ברישיון הנציב . פלוגות הגיוס תוכרנה בתור יחידות האירגון בתפקיד כפול , וראש מחלקת הפלוגות יתמנה בהסכם הדדי בין המנהל [ המפקד ] והנציב ' . בהוראות אלו היה משום המשך וחזרה לפרטי ההסכם שערך ז'בוטינסקי עם תהומי . ( 1936 . 12 . 5 ) ברם נוספה עליהן בתנאים החדשים הוראה אירגונית כללית : ' אין קשר ואין גשר בין האירגון והוועד מצד אחד , ובין איזה שהוא אורגאן רשמי של הצ"ח , הצה"ר , בית"ר , וכדומה , מצד שני , ואלה אינם אחראים על פעולות אלה . גם זאב מכהן בעניין הזה בתור פרט . ' ועוד בתנאים החדשים : 'המנהל / המפקד / יודיע לאירגון השני , כי מוכן הוא לקואורדינאציה בענייני הגנה , על תנאים שלא יכללו הכרת מרותם של הסוכנות או הוועד הלאומי הן בגלוי והן ברמז ' . המיסגרת האירגונית החדשה החלה מתמלאת תוכן ושיטתיות . ז'בוטינסקי אישר את המיפקדה לאירגון החדש . ל ' ראש המיפקדה' מונה משה רוזנברג , וחבריה - דויד רזיאל , מפקד ירושלים ; אהרן חייכמאן , מפקד תל אביב , חנוך קלעי , מפקד חיפה , ואברהם שטרן - המזכיר . 1342 בישיבה הראשונה של המיפקדה נקבע , ששמו היחיד של האירגון יהא מעכשיו : 'אירגון צבאי לאומי ' . האירגון המחודש פתח בצעדיו הראשונים לבנות מחדש את שורותיו , להבטיח פעולתן הסדירה ולעשות להתרחבותן בקצב מוגבר . 1343 ( 1342 חברי מטה זמני לייד המיפקדה י חיים לובינסקי , הילל קוק , אריה פוסק ויוסף פעמוני . ( 1343 דבוטינםקי ביקש לברך את אצ"ל , וכתב ( 1937 . 5 . 21 ) לאלטמאן ' 'יאמר נא למפקדים ולפרטים שנאמנו לנו , שהנני מתפאר בהם . כפלי כפליים צר לי עתה , שלא אוכל לבקר את הארץ וללחוץ את ידיהם . ' אן כבר הסכים למינויו של ברל ( ביטקר ) כמפקד ראשי ו 'תשלחו לי , במיכתב מובטח חיילים , שעמדו בשורות אצ"ל , ולא ערקו מהן אף בימים של מבוכה , קשיים וסכנות , לא שכחו אף לרגע אחד , שהם עומדים בשורות 'צבאו' של ז'בוטינסקי , וודאי שאבו את עידודם ממנו . אותו ידע והמר אף החייל הצעיר והחדש באצ"ל , בעוד ותיקים לא הכיח כלל את המיפקדה ואת המפקדים . בו נתן חייל אצ"ל - ולאו דווקא הבית"רי - את האמון , וממנו ציפה להדרכה ולפקודה . כך זוהה אצ"ל בלב החברים עם ז'בוטינסקי , בביטחון מלא וכדבר מובן מאליו . ואומנם היה בכך משום אמת , אפילו לא היה מוכן ז'בוטינסקי להיכנס לפרטי העבודה של אצ"ל , ואף לא היה להוט לבוא אל אצ"ל בפקודות , ובייחוד בפקודות ' גדולות' - בייחוד משום שישב רחוק מן החזית ולא נסתכן בה סיכונים שהיו צפויים לפקודיו . שהרי ז'בוטינסקי הוא שפתח בפני אצ"ל את הדלתות אל ממשלות , מוסדות וגופים רשמיים , ואל אישים שלא מבני ברית ומבני ברית . אף קשרים שנעשו שלא ביוזמתו הישירה נתקשרו רק בזכות ההנחה המוקדמת , שהקשרים נעשו עם יצבאו' של זיבוטינסקי . מכוחו שלו באו לאצ"ל תומכיו , מסייעיו בכסף , באשראי , בנשק , בפירסום . מכוחו שלו השפיע על הנוער היהודי בכלל ועל הציבור היהודי בגולה . מכוחו שלו ויתרה בית"ר על חופש פעולה מלא בהדרכה צבאית וצימ צמה את תוכניות עבודתה , אף r > t > an n מבוגריה ומוותיקיה שפנו לעבודת אצ"ל , ואף היתה נכונה לקבל על עצמה את מרות אצ"ל , ואף לסבול הפחת סדר ומישמעת בתוכה ( בייחוד עם ייסוד ה'תאים' בפולין עי' להלן , שער ט . ( ' ז'בוטינסקי מסר לאצ"ל את כל אנשיו , את בית"ר ו'ברית החייל , ' והעמיד לרשותו את הצ"ח כחסות פוליטית , שאינה מתערבת בדרך כלל , אבל תמיד מגישה סיוע תקיף ונמרץ . במצב דברים זה ודאי היה מן החטא כשהרב ברלין וישראל רוקח והמפקד הראשי וכלל חברי הוועד הציבורי של אצ '' ל ביקשו להעמיד את ז'בוטינסקי בפני עובדות מוגמרות , או לחתור תחת מעמדו בציונות ובעם , או לנצל אותו כהסוואה לקיים אמביציות מדיניות אישיות עצמאיות .
|
|