|
|
עמוד:618
ועידה מלהיבה עם ראש בית" ר ( יוני ( 1936 הוועידה הרביעית של בית"ר פולין נתקיימה בווארשה ( 1936 . 6 . 9-7 ) בפומביות חגיגית מליאה . 1277 פרופס , שפתח , הזכיר , שבבר היו שני 'שדיול'ים בלא סרטיפיקאטים לבית"רים , ושאל : 'כלום בית " ר לא טובה לעלייה . ' ? פרופס תבע עלייה חופשית לחברי בית"ר , והקמתו של לגיון יהודי לחיסול המאורעות בארץ ישראל : 'הקאדרים הראשונים ללגיון מוכנים לצאת מייד לארץ ישראל . ' אחימאיר העיר בברכתו , שאין העמים רוצים בכך שהנוער היהודי יהא נוער של גבורה . בכלל תפקידיה המרובים של בית"ר מנה אחימאיר : 'בזמננו האכזרי החשוב ביותר הוא ללמוד לשנוא , תוך כדי רחמנות על העם , את המשתחווים למולך האדום ואת הבוג דים . ' ראש בית"ר הביע התנגדותו לתיסה של שינאה ( והתנגדות זו הביע בחריפות במשך הכינוס ) : 'שינאה - המלה המכוערת ביותר שיודעת לבטא לשון בני אדם ... בית"ר אינה יודעת לשנוא . בית " ר יודעת רק לאהוב . ' הרחיב ראש בית"ר דיבורו בנושא הלגיון שיקום להגנת כבודו של העם : 'מחר נדבר עמכם על תפקידים חמורים מאוד ; ' 'עדיין יכולים העייפים והפוחדים להסתלק . ' את המצב בארץ ישראל הסביר כטראגדיה לנוער , החאה את הניסיונות לחורבן היישוב , ובהגנה מצד חיילים אנגליים משום הרדמת בני הנוער בשקט . במצב כזה צפוי , שיעלה רעיון מסוכן בלב האנגלים , שלעולם יהא היישוב היהודי — יהא גדול ככול שיהא - זקוק להגנה ולעזרה מצד האנגלים . ראש בית"ר העריך ו 'אם העם היהודי יבין את האמת , שבית '' רים צעירים נושאיה , ואם יינתנו האמצעים , עוד אפשר יהא לעשות מצרות ישראל שמחות / שהרי 'רעיון הגדוד הוא מרמה של כל האי דיאולוגיה הבית '' רית . ' ישיבות הוועידה נתקיימו בבית האקאדימי היהודי , בהשתתפות 420 צירים מתוך 794 קננים . רבה מאוד היתה ההשתתפות בדיונים העירניים עד כדי מתיחות . אף בהם השתתף אחימאיר , וראש בית"ר שוב הביע ספיקות ביחס להערכתו של אחימאיר את המצב בארץ ישראל . אחימאיר דיבר בשבחה של תנועת הביריונים , שלא הובנה כראוי . 1278 ראש בית"ר שיער שצפויה בקרוב בדיקה מחדש של שאלת המאנדאטים והפוליטיקה העולמית , ואילו הני צחון מובטח ואף קרוב לבוא . בתוך הדיונים הביע ראש בית"ר את דעתו בעד ההבלגה , שכן הצו המדיני מחייב לשאת 'עלבון' זה : 'על-ידי עמדת ההבלגה ניתן בידנו נימוק חשוב במילחמתנו להשגת המכשיר החשוב ביותר בתהליך הגשמת הרעיון הציוני : הגנה ליגאלית' . 1279 ראש בית"ר דיבר שוב בהקמתם של גדודי המירים , שיוותרו על אינטרס פרטי למשך 15 — 10 שנה , וביצירת טיפוס של בוני ציון אמיתיים . הוא הזכיר את חבירותו של הבית '' רי למן גיל 18 בהצה '' ר , ( 1277 באולם מלא בתיאטרון 'נובושצ'י' פתחה מקהלה בני צוחו של פרופ' יעקב בארד את הוועידה , שבנשיאותה ישבו קציני הנציבות והאורחים \ ראש בית"ר , שכטחאן , אחימאיר , דאם , קלארמאן , יונגסטר , חרלין , בגין ( נציב צ'יכוסלובאקיה , ( קר 1 ל ' ) ברית החייל , ( ' עי' 'מאמענט . 1936 . 6 . 11—8 ' , פרוטוקול עברי ( בדפוס ) ערכו ירחמיאל וירניק וישראל אפשטיין . נאום דבוטינםקי הובא ב'טריבונח נארודובה 6 . 26 ; . 6 . 19 ; . 6 . 12 ' , . 1936 . 7 , 10 ; 1936 ( 1278 מדברי אחימאיר ; 'אנו גדלים , שוגבים ועולים רק בזמן של התקפה . ירידתה של תנועתנו התחילה ב , 1934 . 7 , 20 ביום שיחתרו של סטאבסקי . בא מישפט 'ברית הביריונים' והוכיח , שרעיון הביריונות עדיין זר לרובה של תנועתנו . לא הוקדשה לו אותה תשומת הלב , שהיה ראוי לה ... הלכנו בדרך מתעה , אנו אומרים לחקות את מתנגדינו ... באוסף כספים ובאסתרא בלגינא הם עולים עלינו . לא יעלה בידנו להקים הסתדרות , שתתחרה בזה בהסתדרות הישנה . יש בנו כוח לרתק את הנוער היהודי אל תנועתנו , אך חייבים אנו ליתן לו אותם הדברים שהם דרושים לכול תנועת נוער : רומאנטיקה עצומה ונהדרת , והכרה שהוא נלחם נזילחמה ללא ויתורים למען עתיד האומה ... יחיד מן הביריונים ענזדתי בשורות החנוטה , כדי שלא להפריע בתקופת המינימאליסם ... את הבמה הגאה של הציונות הממלכתית / ר"ל ! 'חזית הטס / ' נאלצנו לסגור עקב פקודה משילטונות תנועתנו ... כשאני קורא בעיתונות היומית טל רציחת יהודים ללא עונש — אני בז לעצמי ומתבייש ביהדותי ... כלום עלינו להיות דור של קדושים , או דור של גיבורים ... ? אם רוצים אנו שקיומנו יהווה תקופת מיפנה בתולדות טחנו — על כולנו להיות גיבורים ' ) ' ! טריבונה נארודובה , 1936 . 6 , 26 ' , 'הירדן , 1936 . 7 . 12 ' , ועכשיו : 'הציונות המהפכנית . ( 101—99 ' , ( 1279 היה זה אף הסברם של אישי הסוכנות , שמכוח ההבלגה תובטח הקמתו של כוח הגנה עברי גדול , שחיל הנוטו ים אינו אלא 'חלוץ' שלו . היתה זו עמדתם של כמה מן המדינאים הפדו ציוניים בלונדון . סדר ציבורי - אף במוסדות ציוניים . הממשלה הפו לאנית שמרה על קשריה המסורתיים עם המוסדות של ההסתדרות הציונית בתחום ההתארגנות והתעמולה , ובייחוד בתחום העלייה לארץ ישראל . כשעלה על הפרק דבר קיפוח הבית"רים בעלייה לא ראו נציגי השילטונות הפולאניים צורך או אפשרות להתערב לטובת בית"ר .
|
|