|
|
עמוד:603
בלאטביה — התחכמות במישרד הא"י בריגה נפלו חילוקי דעות חריפים בשאלת בית"ר : 'צד אחד התקומם נגד חלוקת רישיונות להם בכלל . אבל לפי דעת הצד השני מיל ( 1221 א '' צ , ( 1222 . s 6 / 3095 'המדינה 1800 ' ) 1936 . 12 . 8 ' , סרטיפיקאטים שייכים לא לסוכנות , אלא לטנז הטברי , כלווזר אף לנר . ( החברים קבלו , שמטון דבריו של פרופס כאילו נשמעת רזיגנאציה או הת נצלות . בקטעים 'החשובים יותר שלא נדפםו בעיתון כתב פרופס , שלא יהיו פשרות ולא יוכר שום מונופולין . מאמרים רבים נתפרסמו בעיתונות היהודית הכללית מטטם של ראשי הצ '' ח ובית '' ר . בחום הוויכוח ומגודל הכאב לא ניתן להימנע מלבוא בדברי זיכרון טל חללי בית '' ר שנפלו בגבורה בימ המאורעות בא"י ולהעלות את השוועה , שאין מניחים 7 חב ריחם של וזלוצים גיבורים להגיע לארץ שאיפתם ואמונתם . מאמר מזעזע ברוח זו כתב מרדכי כץ : 'סרטיפיקאטים ודם' ' ) מריבתה נארודובה . ( 1936 . 8 . 14 ' , פנייה אל מצפונם של אישים במאבק נגד גזל הסרטיפיקאטים של בית"ר נוסתה אף הדרך לבוא בדברי מוסר ולעורר מצפונם של אישים בציבור הרחב . דומה היה הדבר , שאין עוד טעם לדבר מלב אל לב אישי המחנה הציוני שנטל על עצמו את האחריות בשיטת האפליה שלו בין דם לדם . רק יחידים מתוכו יצאו אל הבמה לזעוק נגד העוול , והללו אף מיוחדים היו בכלל עמדותיהם בבעיות הציונות והיישוב ( קלוזנר , בן ציון כץ , שלום שווארץ , ועוד מעטים . ( פרופס המאמין והאופטימיסטן פנה בשם ה'נציבות' ב'מאמענט' ( סתיו ( 1936 אל אישים שונים , במיכתב גלוי משותף , ובכללם היו אישים 'מהמחנה הלז ' . על פנייתו בכלל ובפרט נודעה אי שביעת רצון בקרב בית '' רים בפולין , ולהם ראה פרופס להסביר שעורך ה'מאמענט' קיצר בדבריו והשמיט את המישפטים התקיפים שבו . 1222 כוונתו של פרופס היתה להביא אינפורמאציה אל נציגי הצי בור , ולהעמידם כאחראים באופן אישי למצב הדב רים . ברם בית"ר היתה נחושה , לחדש את המילחמה למען זכות העלייה לבית"ר ללא ויתור , להיאבק על שינוי השיטה בכללה , שיטה שיש בה פשע של גזל זכות בית"ר , ואף לא לוותר על המילחמה הפוליטית משום קונצסיות כולשהן . בפ ולין - 'שותפות דוממת' עםהקונסוליה הבריטית שאלת זכויות בית"ר לא היתה נוחה לממשלת פולין , שביקשה להיות דיפלומאטית כלפי הבריטים וכלפי המוסדות הציוניים 'הרשמיים' כאחד . ברם עמדתה של הממשלה הבריטית בשאלה זו לא היתה דו משמעית , עם שכדרכה נהגה במידה של דיפלומאטית בתשובותיה הרשמיות . כאמור , הממשלה הבריטית לא היה לה טעם לפגוע ביוקרתה של הסוכנות ואף יותר מזה לא היה לה טעם לסייע בידי הריביזיוניס טים והבית"רים . בהודעת המישרד הא"י בווארשה שנשלחה ( 1936 . 7 . 7 ) לירושלים דובר בדרכון של בית"רי שעליו לא אושרה הוויזה בקונסוליה האנגלית , בטענה ש'לבית"רים לא יתנו ויזות ' . המישרד הוסיף בהודעתו : 'אנו נמצאים במצב לא נעים ... עד עכשיו לא מסרנו את הדבר להנהלת בית"ר מפני שיודעים אנו שמזה תתחיל תיכף מילחמה בעיתונות עם התקפות נגד ההסתדרות הציונית ' . לדעת המישרד צריכה ' הסוכנות למחות ... אולם לא נוכל להסתיר לפני הקונסוליה על אלה שהינם חברי בית"ר' in < הידיעה על בית"ריותם של בעלי הדרכונים יכלה להימסר לקונסוליה רק ממקור אחד , וניצול הידיעה לפסילת בעל הדרכון היה בו משום חריגה מופלגת מן המינהל הנאות . שליטתו של אינג' רייס במישרד הא"י בווארשה היתה שליטה מיפלגתית צרת עין . רשעותה הביכה נציגים לא שמאליים במישרד . 1219 בווארשה היתה בעיית העלייה הבית"רית החמורה ביותר , ואילו המישרד הא"י ניהל תכסיסים לפי מגמה שמאלנית מובהקת , שעליה החליטו בחדרי חדרים . כשבדקו מיספרי העולים הבית"רים בשנה שלמן אוקטובר 1935 עד לספטמבר 1936 נתברר , שבווארשה קיבלו : 0 ו , בלבוב : . 1220 6 כשפנה ( 1936 . 7 . 24 ) המישרד הא"י בלבוב ( לאנגנאס ) לסינאטור בירושלים בבקשה 'לעזור לנו בסידור עלייתם של עוד כמה חברי בית"ר שעלייתם היא מכמה וכמה בחינות דחופה ללא שום דיחוי ' , ביקש סינאטור מהמישרד בווארשה לבוא לעז רה . ברם וארשה סירבה למלא פקודתו הטלגראפית של סינאטור והמישרד בלבוב חזר וביקש ( 1936 . 9 . 3 ) אינטרבנציה דחופה מצד סינאטור . 1221 ( 1218 א '' צ , . s 6 / 3095 מסתבר שסוד זה לא נגלה לבית '' ר לא בזמנו ולא לאתר מכן . ( 1219 אף מ'מיפלגת המדינה' כתבו ( 1936 . 6 . 10 ) למחלקת העלייה בירושלים על רייס ( המישרד בווארשה ) המנהל פוליטיקה עויינת ועיוורת ומעכב עלייה ( א''צ , ( 1220 . ( s 6 / 3095 א '' צ , . s 6 / 3101 תוסיפו טליהם עוד — 18 מסתבר מבעלי זכויות קודמות , ואולי מגישי בקשות של 'בודדים , '
|
|