|
|
עמוד:590
קורבנות של אידיאליסטים העמידה האיתנה של הבית " רים בעמדות שמירה קיצוניות , המשך הפעולה הסדירה בתנאים מסוכנים , הכנת כלי נשק לימי הסכנה , עלו בקורבנות יקרים . נזכירם כאן . 1180 יצחק צ י י ט ל י ן , בגיל צעיר מאוד נתמנה סגן לנציב ביתיר לאטביה , שירת בפלוגת חדרה בימי רעב ומחסור , ופעיל באצ '' ל . עם המאורעות לא שינה ממינהגו והלך לעבודתו כוזשמלאי ביפו , ולשמע הידיעה ששכונת שפירא הותקפה , פנה לעבר השכונה לעזרה . בדרך נפצע פצעי מוות ונפטר למוחרת . ( 1936 . 4 . 21 ) שלום שמו א לב י ץ , מבית"רי ריגה , היה מן הלוחמים למען זכות עבודה לפועל הלאומי ( בחיפה ) ומן אסירי העבודה העברית ( בהרצלייה . לשופט ששלחו לעבודת פרך במחצבות נור שמש אמר : 'עכשיו אין האיכרים רוצים לתת לנו עבודה ; אבל יבוא יום , ואנו נצטרך להגן עליהם . ( ' בשמירה על כרמי זכרוךיעקב בעמדה קיצונית נפגע בבטנו וביריכו . פצוע קשה ירה במתנקשים לו , ובשעת פינויו מהמקום ובימי שכיבתו בבית החולים בחיפה גילה כוח סבילות נדירה , ונשא ייסוריו באלם . הובא למנוחות בזכרון יעקב . 7 . 17 ) . ( 1936 מנחם סטרליץ / קלעי , / יליד ליטא , מבית"ר כפר סבא , הניח יסוד לתעשייה צבאית קטנה והירבה בניסויים בכלים ובחומרים חדשים . באחד מניסיונותיו נתפוצץ רימון בידו . הובא לבית החולים 'הדסה' בתל אביב , אלא שלא ניתן להציל את חייו . ( 1936 . 7 . 17 ) מנחם היה פעיל בעבודת בית"ר במושבתו ובמושבות הסמוכות . בשיר 'חיילים אלמונים' ביקש לנסח את השורה כך : 'חלומנו : ללחום / ולא כמקור : למות / בעד ארצנו , ' אלא שלא זכה , ומת בגיל . 22 אברהם דונגי , יליד אוקראינה , בא לבית '' ר פתח תקווה והוא בן שתים עשרה . פעיל בקן , מפקד פלוגה . דרוך למילוי חובות שיגר תזכיר לראש בית"ר . * ° עם תחילת המאורעות נכנס לשמירה בסביבות פתח תקווה , ואחר כך במושבה אבן יהודה , שבה היו גאפי רים בית"רים . כדור ערבי פגע בגבו וקרע עורק ראשי . ללא רוח חיים היה כשהחברים נשאוהו לבית החולים . הובא למנוחות בפתח תקווה . ( 1936 . 7 . 21 ) יחיאל חיימוביץ , ' יליד רומניה , מנעוריו בית"רי בקנני פתח תקווה וכפר סבא . אף הוא הגן על זכות הפועל הלאומי לעבודה בימי סיכסוכים בחיפה . נאסר בתורת נהג 'שהוביל את סטאבסקי ואת חזנבלאט' אל שפת הים בתל אביב , וישב ימים אחדים במעצר . עם המאורעות התנדב לשמירה בסביבות כפר סבא ורמת הכובש . גילה אומץ לב מרובה והדף התקפות הרבה , עד שנפגע . פצוע אנוש הוסיף לירות מרובהו . הוציא נשמתו בו בלילה בבית החולים בתל אביב . קהל גדול ליווה ( 1937 . 7 . 31 ) את ארונו למנוחות בכפר סבא . אליהו בן חורין הספידו כמי שנפל לא ( 1175 עי' וירניק , שם , ( 1176 . 1936 . 9 . 4 שם , . 1936 . 6 . 26 ( 1177 שם ( 1178 . 1936 . 8 . 21 , שם , ( 1179 . 1936 . 8 . 14 שם , 1936 . 8 . 21 ( אנה קובאלסקי ) ( 1180 עי' 'זכרם נצח , ספר יזכור לגיבורי האירגון הצבאי הלאומי ' , תשייט י 'גלעדי ( בעריכת ד '' ר י * ה ייבין , ( תרציז , . 67—32 1180 •) עי' הע' . 1115 ההבלגה לפי נטיותיהם . ודומה שרובם ככולם לא נטו לקבל את שיטת היישוב , אף לא בתורת תכסיס , שכן בלבם חשו שלא זו הדרך , ומהם שהביעו עמדתם בלשון מפורשת וחדמשמעית לא רק בבית '' ר גופא , אלא מעל דפי העיתונות ומעל במות נואמים . נושא זה להוט ככול שהיה נדון בשיקול דעת וביישוב דעת . בכול הכבוד הראוי הובאו דבריו של פרופיסור קלוזנר , ולא רק דבריו המסוייגים של ז'בוטינסקי בנושא ה'תגובה . ' בית"ר בגולה — באמצעות עיתונותה — נעשתה אקספוזיטורה של ארץ ישראל , ודיברה בנושא כבנוגע בה במישרים , כשרוב הדנים בו מחייבים את התגייסותה של הגולה — בפעולה מדינית ובגוף - כדי להביא לידי הכרעה בו . 1175 מרדכי כץ , מזכיר שילטון בית '' ר , קרא נגד ההבלגה במאמר גדול 'להתקפה / שבו העריך את עמדת 'דבר , ' שכאילו שכח תמולו והפך פניו והחל במאוחר לדבר בצבא עברי " . כץ חזר אל נושא ההבלגה , שבו ראה סימפטום מכאיב למצבו הפסיכי של העם — מעמד אופייני לו הן בארץ ישראל והן בגלות . "" אחר שלושה חודשים למאורעות דיבר לובוצקי ברעיון ההבלגה של 'ממלכת כהנים וגוי קדוש' כברעיון גלותי מובהק , שאפילו בפשיטיק של פולין כבר לא היה בו שימוש , ולא היה מקובל כלל בארץ ישראל לא במאורעות . " 1929 , 1921 , 1920 'טריבונה נא רודובה' — העיתון התוסס — ערך סקר על המצב בגלות פולין , ועל הקורבנות היהודיים שנפלו בערים שונות במשך שנת . 1179 1935
|
|