|
|
עמוד:588
ז' בוטינסקי שיקל בדעתו בעניין ההבלגה ז'בוטינסקי לא יכול לדון בפומבי בשאלת ההבלגה בארץ ישראל בפתיחות המקובלת עליו אף בנושאים ' עדינים , ' משום שטעמים פנימיים וחיצוניים חייבו לטשטש את עמדתו העקרונית והמעשית בנושא קונ טרוברסיאלי זה . את המלה 'הבלגה , ' המיוחדת והחדשה בשימוש , שכוונתה להביע 'שליטה עצמית , ' לא ראה ז'בוטינסקי כמושג למופת בחיי ארץ ישראל . אומנם מנעה ההגנה היהודית חדירתם של ערבים אל תוכן של מושבות יהודיות , ועם זה אין הביטחון קיים בארץ , וזאת תוך שהמישטר המדיני ממיט קלון על הנוער העברי המוכן לקורבנות . 1172 לפי שעה גזר על עצמו , בהודעותיו האישיות , לעשות לריסון אצ '' ל , והסתפק בהערכת המצב מבחינה מדינית . עמדתו המעשית של ראש בית '' ר בשאלת ההבלגה לא היתה ידועה במשך חודשים אחדים למחנה הרחב . ז'בוטינסקי מאז ומתמיד מאס בטירור אישי , והתנגד לו מטעמים עקרוניים ומוסריים , ולמן ההגנה על ירושלים ( 1920 ) חתר לקיים ביטחון ליישוב היהודי באמצעותו של צבא יהודי רשמי . עם תחילת המאורעות חידש ז'בוטינסקי את מאמציו בכיוון חידושו של הגדוד העברי , וראה עצמו חייב 0936 . 5 . 19 ) להבריק ל'הירדף ? 'למרות שמובן לכולנו צער חיבוק ידיים בזמן שכזה , עליכם להתחשב במאמצינו כאן ובמדינות בעד גיוס וזיון הנוער העברי . התאפקותכם תעזור ( 1171 אירגון חגיגה זו הביך , כמסתבר , כמה מן המדינאים הבריטיים , ששאלו בעצתה של הסוכנות היהודית אס להשתתף בה ( א"צ , . ( s 25 / 2090 וייצמאן הודיע למארגנים , שיהיה אותו יום מחוץ לעיר . ( 1172 ז'בוטינסקי , 'נאטיצן' ' ) מאמענט . ( 1936 . 6 . 26 ' , ברם עם כל השקפת עולמו האבירית הבין את ערכה של התגובה הספונטאנית כטיבעית שאין למונעה , בתנאים הנתונים , ולא עוד אלא שראויה לשמש גורם בדיון המדיני . ' בי ת " ר י ם וחיילים ! אף םעם במשך כל השנים מאז פיזורו לא חל יום הזיכרון של הגדוד העברי בתקופה כה מחייבת את תחייתו . כל העט החי , בלי יוצא מן הכלל , חדור כמיהה עזה ליצירת כוח צבאי עברי בארץ ישראל — ומר יתחרט העם על שהירקות בזמנו לפזר את הגדוד . חללי היישוב במאורעות , וביניהם אחינו הבית"רים , אשר נפלו בגבורה בחזית ההגנה — ומה רבו , חברינו בהרוגים , אף כי מעטו כמותרים לעלייה ! — הריהם קורבנות לאותו העיוורון שבמשך דור ימים דחה בלעג את דרישת הצה"ר , בית"ר ו'ברית החייל' ליצירת הלגיון העברי מחדש . כל אחד מהקורבנות האלה הוא 'מומר אלקיט ותוכחה רבה . ' את התוכחה נשכח , את העיוורון נסלח , אבל את המוסר והלקח נקיים לכבוד הרוגינו . וזה המוסר : אין ציונות בלי גדוד עברי . והנה הלקח : צעיר בישראל שאיננו לומד קשת — איננו צעיר ואיננו ישראל . לפני י"ג שנד , נוצרה ברית תרומפלדור זאת מסביב לדגל הגדוד העברי . לשם הגדוד נוצרה ו בתור מבוא לגדוד נוצרה . אחר כן באו ימים ששטפונו לעתים קרובות דאגות ושאיפות אחרות , ולא תמיד ידענו לטפל בתורת המגן והסייף במלוא מידת . חובתנו . עתה , משנכנס המיפעל הבית '' רי לשנת ה'בר מצווה' לא נשכח את אמונתנו הראשונה והיסודית , את עקרון הגדוד . ואתם , החיילים , גם אתם , כאחיכם הצעירים — הבית"רימ , השומרים יחד אתכם את עמדות היישוב , את טעם קיומכם ראיתם בעקרון זה — ועל הגדוד תשוקתכם . מתוך המרירות והקלון של הימים האלה , התכוננו ליום שונה מזה . אין איש יודע , מתי יבוא : אבל בוא יבוא , ואתם היכונו מדי בוקר עד אשר יבוא . ' לונדון , 16 באבגוסט 1936 תל חי ! (—) ז . ז'בוטינסקי בעיתוני בית"ר והצה"ר ( אבגוסט ( 1936 נכתב רבות על יום הגדודים . ה'טריבונה נארודובה' הירבתה לעשות , ופירסמה גיליון שהוקדש ליום הגדודים . 117 ° עשיר בחומר רב על הגדודים העבריים בעבר , ועל הצורך בגדודים בהווה , היה הגיליון המיוחד של ' מדינה עברית / יודנשטאאט' בפראג . ( 1936 . 8 . 21 ) בגיליון זה חגגו י"ט שנים לייסוד הגדודים . 8 . 23 ) . ( 1917 מאורעות תרצ"ו הגבירו את תודעת הלגיוניסם בציונות . בבית''ר למדו על הגדודים העבריים במילחמת העולם הראשונה כעל פרק היסטורי שאינו מתיישן . נושא הגדודים שבעבר נעשה אקטואלי — עם מאורעות תרצ"ו - אף מבחינה מדינית , משז'בוטינסקי חידש את פעולתו הדיפלומאטית ואת תעמולתו בציבור למען הקמת גדודים חדשים , שישימו קץ לסכנות ליישוב ויבטיחו לו שלווה . בקשר לכך אורגנה חגיגת הלגיון היהודי 5 ) ו 937 . 2 . ו ) בלונדון , בהשתתפותם של אישים ומדינאים בריטיים . 1 m ( 1170 גיליון . 1936 . 8 . 28 השתתפו בו : ז'בוטינסקי , פטרסון , רובין , פון וייזל ( לא לגיון , אלא ארמיה נחוצה לנו , ( ד '' ר א . רוזנמאן , ד"ר אפריים ואשיץ , ד"ר וילי פרל , בלנקנפלד , חמדה בן יהודה , . ו אברהם , מרדכי כץ , ארכ' ש . שווארץ , ה . רוזן , מ"צ העזתי ( פרידנר . ( עשיר דוקומנטאציה וביבליו גראפיה . ב'מאמענט' ( 1936 . 8 . 30 ) נתפרסמו מאמרים בקשר ליום הגדודים משל ז'בוטינסקי , שכטחאן ופרופס ' ) הבלגה ומטרה סופית , ( ' וכן נתפרסם בו הכרוז , שנחתם אף על-ידי מצביאות 'ברית החייל . '
|
|