|
|
עמוד:587
יום הגדודים 1936 המחשבה הראשונה שהעלתה עובדת התפרצותם של מאורעות בארץ ישראל היתה : אילו שמרנו על זכות קיומם של גדודים עבריים בארץ ישראל , לא היינו מגיעים למהומות חדשות ולקורבנות חדשים , שיש בהם כדי לסכן לא רק את הביטחון האישי אלא אף להביא להתמוטטות הסיכויים לעתיד יהודי ממלכתי . בית '' ר , זו שהרימה מתחילתה את דגל הגדודים , חשה מידה יתירה של אמת בהנחתה הראשית , שאין תחליף במערכה הציונית לגדודים עבריים גדולים בארץ ישראל . משום מאורעות תרצ"ו חגגה בית '' ר את יום הנדודים ביתר פומביות , וערכה בערים הרבה אקאדמיות לפיר סום דבר הגדודים בעבר ובעתיד . באקאדמיה שנערכה ( 1936 . 8 . 30 ) בווארשה ( באולם 'סקאלה ( ' קיבל הקהל הרב את דברי המרצים בהתלהבות . 1169 לאחר הא קאדמיה נתארגנה הפגנה , שפוזרה על ידי המישטרה . דגלים אנטי אנגליים ניתלו באיזור היהודי על גבי כבלי הטראם . לקראת יום הגדודים פירסם ז'בוטינסקי כרוז חדש , שהפעם הזאת הופנה לא רק אל קציני בית '' ר , אף לא רק אל הבית"רים , אלא אף אל החיילים . 'ברית החייל' עלתה בדרגת החשיבות האירגונית , וחבריה זכו לקבל את הכרוז שווה בשווה עם חברי בית"ר . דומה שנתכוון ז'בוטינסקי ב'חיילים' אף לחיילי אצ '' ל . בימים של מאורעות דמים היה טעם מיוחד בדבריו : ' אין ציונות בלי גדוד עברי , ' ו'צעיר בישראל שאיננו לומד קשת - איננו צעיר ואיננו ישראל' - זה המוסר , וזה הלקח : נוער בעל הכרה לאומית והכשרה חינוכית מיוחדת , צריך להינתן המקום הראשון בין אלה שיחוננו ויוכשרו במיוחד על ידי כוחות הממשלה למלא תפקיד הגנתי . ' בו הוזכר , שברית 'אל על' היתה הראשונה שפנתה בעניין יחידה צבאית עברית בתור חלק מהצבא הבריטי , ושהתשובה שקיבלה היתה : פלשתינאים אינם מתקבלים . שם מדובר בכך שבבקשתם הופנו מאיש לאיש עד כדי עלבון וחוסר נימוס ( א '' צ , . ( s 54 / 65 הפעיל בנושא היה ברוך ברקאי . ( 1169 המרצים היו : יוסף קלארמאן , זליג לרנר , דיר יוסף שכטמאן . 'מאמענט . 1956 . 5 . 31 ' , הסטודנט הלאומי מבקש להתגייס כחייל ההכרה שהכרח הוא ליישוב היהודי בהקמת גדוד עברי היתה עמוקה בלבם של הסטודנטים הבית"רים , ושל הנלווים עליהם . הקורפוראציה 'אל על' פנתה ( 1936 . 5 . 28 ) אל הנציב העליון בהצעה להקים יחידה יהודית בצבא הבריטי , ולא נחה דעתה מתשובת המזכיר הראשי לממשלה , ש'קיימות אפשרויות לכניסתם של יהודים לחיל המישטרה הא"י ולחיל הספר של עבר הירדן , ושני הגדודים האלה מצטיינים בעבודתם בימי חירום אלה . ' בתזכיר נוסף הציעו לייסד יחידה צבאית יהודית בחיל הספר של עבר הירדן , ושוב נענו בשלילה . 1187 ברית 'אל על' פנתה אל הנהלת הסוכנות היהודית בבקשה לגייס 50 מחבריה ומידידיה כשוטרים מיוחדים ונוטרים ' ) גאפירים , ( ' ברם רק שלושה נתקבלו כנוטרים בכפר עציון ועוד שניים כשוטרים מיוחדים 188 ג . בברית 'אל על' נימנו חברים מן הסטודנטים הוותיקים , שאליהם נצטרפו חברים בית"רים , וכן חברי אצ '' ל ( ובככללם אף דויד תיאל והילל קוק . ( ברית זו , הקטנה מאוד במיספר חבריה , מילאה תפקיד נכבד בעולמה הפנימי של האוניברסיטה ובציבוריות הירושלמית . ( 1166 'גלעד' ( בעריכת ד"ר י"ה ייבין . 101—99 , ( ועייש — 112—77 רשמי שומרים . חשוב סיכומו של דויד ניב ביחס לפעילות אנשי אצ"ל בשנות המאורעות : 'בימי מאורעות תרצ"ו—תרצ"ט הובלטה מעט מאוד העובדה , כי בעוד פעו לות "רק כך " של אצ"ל לשבירת ההבלגה העסיקו אקטיב של 100 איש לכול היותר בכול הסניפים , הנח כל היתר וזאות רבות , וביחד עם שאר בית"רים וחברי הע '' ל אלפיס רבים — עשו בחבריהם ב '' הגנה" ובעורף שלה להגנת היישוב כפשוטה : אם כמגוייסים ל '' נקודות , " אס כנוטריס , אם כחברי ה"פלוגות " שבספר . מיפקדת אצ"ל אף קיבלה על עצמה אחריות לביטחונם של אזורים ביישוב העברי ( מושבות הגליל העליון , יישובים בשרון ובשומרון , בדרום , יהודה ובהרי יהודה ) והתמידה בכך עד תום ה"מאורעות ' ) ' . " במעלות ' , ביטאון מורי בתיה"ס העל יסודייס , ג ( ספטמבר ( 1167 . ( 27 ( 1971 טי' 'בסערת המילחמה ' , בהוצאת 'אל על / ספטמבר . 1956 שם הוזכר : 'אין החיים הנכס החשוב ביותר של החיים ' , ושם הגדיר פרופ' קלתנר את המצב : 'או גדוד עברי וומש ... או גלות ערב . ' ועי' 'הירדן . 1936 . 10 . 16 ; 6 . 12 ' , ( 1165 בתזכיר ( 1937 . 2 . 10 ) נאמר : 'לחברי בריתנו בתור הרגיל , ככול האפשר ... והחיים בפלוגה זרמו במסלול הרגיל . אף ליום אחד לא הופסקה העבודה , במושבה או בשדה . היו ימים , בשחברינו יצאו לעבודה לאחר לילה של שמירה — ועבדו 14—12 שעות בחאמסין הלוהט . לא היה מי שיחליף את השומרים . ואת שתי לת הטאבאק נחוץ היה לסיים בכול מחיר . כי עבודה זו היא העבודה לקיומנו . והעיקר : גם בשדה אסור היה להראות לערבי את נסיגת "המוסקובי ... " הפלוגה הבית '' רית הפכה למחנה מצב אמיתי' . 1168
|
|