|
|
עמוד:521
הצ"ח מחייבת תיאום : בית"ר - 'ברית החייל' — ברית הצה"ר עם כינונה של המיסגרת האירגונית הנרחבת , הצ"ח , כחטיבה שתפקידה הביצועי עדיף על מגמתה הרעיונית , כאילו נתקפח מקומה של בית"ר בחטיבה החדשה . בהצה"ר היתה בית"ר הכוח העיקרי , האק טיב העיקרי , ואף בגדר הנושא העיקרי . בהצ"ח כאילו נתבקשה רגימנטאציה חדשה , שתיתן מקום ראוי לחוגים חדשים מקרוב באו , ובייחוד מן הציונים הדתיים . הצ"ח — תנועת עם - ולא רק מיפלגה — לא זה בלבד שביקשה לגבש בתוכה אירגון של נוער דתי , כגון 'ברית החשמונאים ' , אלא אף נתנה את הדעת על התרחבותם של הגופים האירגוניים השונים , כגון אירגוני הסטודנטים ' ) יבנה ויודפת ( ' והתלמידים ' ) מסדה , ( ' והספורט ' ) נורדייה , ( ' וברית העובדים ' מנורה ' , ואולי ביתר ייחוד 'ברית החייל ' . הגופים הללו ואחרים זכו בהצ"ח לזכויות מליאות , שהוציאו את בית"ר מ'בת יחידותה ' . ראש בית"ר , נדחף מן הכורח בהתארגנות הצ"ח על בסיס מוצק , החל מהרהר אף יותר מקודם ביתר חשיבותה של 'ברית החייל ' , ויותר מקודם ראה חשיבות בהסדר אירגוני בין 'ברית החייל' לבין בית"ר , הסדר שלפיו יעברו ותיקי בית"ר אל 'ברית החייל' לפעילות חדשה . הפעולה המדינית וההסברתית בממדים גוברים והולכים הטרידה את ראש בית"ר ומנעה ממנו להיות פעיל בדיוני שילטון בית"ר כמקודם . ברם בנושא הבסיסי , בשאלת התקנון האירגוני ובשאלת היחסים עם 'ברית החייל ' , עורר דיונים מיוזמתו שלו . ראש בית"ר ראה לאירגונה של בית"ר , -כדי שתפתח פעולה במלוא התנופה בתחום החינוכי והחלוצי , אלא שביקש אף לראות לאירגונה של המיפלגה , ושל הצ"ח , כדי שתמלא את תפקידה האנוס על פי דיבור ההיסטוריה הלאומית . כתשתית הגדולה לתנועה הפוליטית , כשלד הגדול הנושא עליו את כל הגוף , ראה את 'ברית החייל' ההמונית , והמרחיבה גבוליה באירופה , בייחוד בפולין . ברם היחסים שבין בית"ר לבין 'ברית החייל' תבעו הסדר , הן ביחס לתוכניות העבודה , והן ביחס לחלוקה הגיונית של כוח האדם , הפועל בשתי ההסתדרויות , שהרי בית"ר לא ויתרה על ה'אוצרון שלה , ונמצאו בה בפעילות זו או זו , או שלא בפעילות כלל , אף חברים מבוגרים למדי , ואף בשנות העמידה . 'ברית החייל' עם התפתחותה לרוחב ולעומק אף החלה תובעת זכויות לעצמה בתחומים , שבהם היתה כמעט מקובלת זכות היחיד של בית"ר , כגון בתחום החלוציות , ההכשרה והעלייה . ראש בית"ר אימץ דעתו למצוא פיתרון נאות לסבך הבעייה האירגונית , שנעשתה מרכזית לדעתו , בחיי התנועה בכללה . ° בעיית 'אוצרון בית"ר' היתה כרוכה במידה יתירה בהשקפה על דרכה של בית"ר בתורת תנועת נוער — אם נועדה למעטים המובחרים או נועדה להמונים הרחבים . ראש בית"ר לא פיקפק אף כהוא זה במהותה 'ההמונית' של בית"ר , ואפילו נמצא שהיה מוכן לקבוע סייג של גיל ל'אוצרוף , ( ולראות את המשכו הישיר ב'ברית החייל , ( ' ואפילו נמצא שהיה מוכן לבוא לכלל הסכם בעניין חלוקת הנוער בין בית"ר לבין אצ"ל . כשביקש ( 1936 ) נציב בית"ר הונגאריה , דניס שילאגי , לשכנע את ראש בית"ר , שעל כלפנים בהונגאריה 'יש לשים את הדגש על איכות יותר מעל כמות חברי התנועה , וחוג מצומצם של מפקדים בית"ריים מאומנים יפה ומיומנים , חשובים יותר ממאות "בית '' רים סתם" , ' השיב לו ראש בית"ר : 'אדוני יוכל לייסד אירגון חדש לפי הקווים שמציע , ואני אישית מוכן להיות יו"ר הכבוד שלו . אבל בית"ר היתה והיא תנועה המונית' . 965 ראש בית"ר לא חשש מפני התחרות בין אירגונים מקבילים שונים , שתכליתם היא אחת , וכולם בגדר מישפחה אחת , ומחריבים לתת את הדעת על יחסים של ותרנות ורצון טוב והדדיות . תשובתו לטוענים כנגד האקספאנסיה של אצ"ל בגו לה , והפרעתה לעבודתה הסדירה של בית"ר , היתה : ' אל לכם לדאוג . זיכח נא שהאירגון , אפילו חשוב ( 963 דומה היה בזמנו רעיונו של מאיר גרוסמאן , שתבע את פירוקה של בית"ר של בוגרים , וקביעתה של שיטה , שבית"רי שהגיע לגיל שמונה עשרה יוצא אוטומאטית מבית"ר ונכנס להצה"ר אוטומאטית . ( 964 אף ראה נסיעתו הקרובה לפולין חשובה 'לשם סידור ענייני "ברית החייל" בקשר עם ענייני בית"ר והצה " ר' ( מיכ חבו לפרופס , . ( 1935 . 11 . 4 ( 965 כץ בספר שכטמאן , ג , . 195 עם זאת אין לקבוע דורבנות ביחס להשקפתו של ראש בית"ר , כאילו מן הנמנע שתשנה ביתיר 'פרצופה האירגוני' בתנאים שונים ! 'אולי נראה שהיא גדלה מדי ; אולי נהפוך אותה ל"מיבחר ... ' אבל קודם כל : לא נרשה כי תשפיל את טצנזה על ידי "התחרות "' טס שאר ענפי התנועה . תפקידה של בית"ר בתפקידים של מטיין , של שדה , של אם , לכלכל את האומה בכוחות חדשים ... המעצו רים ... חוסר מטבע , חוסר מדריכים , וגם העדר המדריך הראשי המסוגל לתעודה — ? לא שכחתי , אבל אני מאמין ' ( ז'בו טינסקי , 'המדינה . ( 1936 . 2 . 4 , '
|
|