יד. מסביב ליזמה הפולנית

עמוד:122

בהיודו ; יואולם , על בל trtt הדבר ברור בהחלט ; שבזמן ה > שמת המנדט , שהופקד לידה . 0 < חבר * net * לשם פתרונה של איחית מן ? השאלות , שיש לה הד עול מיי , אין מקום לנימזקלם ביתיימ . בבהירות ייתרה גאה לידי nn * 1 era יזו להפיכת המנדט הארצישראלי ליעבין ביתי , בבחירת חברי הועדה המלכותית , שהוטל עליה לחקור את המהומות של שנת : 1936 מבחירה זיו קיבלו כולם רושם ברור , שמן הועדה מהביט , בעיקר , לעצר ,, שיש לה ענין לטובתה ולנוחיותה של הקיסרות ולא לאחריות , שאנגליה קבלה עליה בפני העולם . נטיה זו לשאת ברחמים רבים את ארץ ישראל אל המרתף תפרטי שלהם , יושם נראה , " הוא הקו המדאיג ביותר של המצב הנוכחי . לפיכך " ( יהיו היחסים , שיתהוו אחר כר , אילו שיהיו ) אפשר היד . רק לברך את הופעתם של משקיפים תקיפים ועומדים על דעתם ברגע הנוכחי . עם זה אין אנו מפיחים אית דעתנו גם מכך , שבשביל הארציות המעונינות בהגירה היהודית עדיין לא נצטמצם כל העולם בארץ ישראל בלבד . ודבר זה , אמנם , הדגישו חברי המשלחת הפוילנית בז'יניבה . יתר על פן : על מהלך זה של המחשבה ניבא לנו מראש ? אבי הרעיון על איופיה הבינלאומי של שאלת הריכוז העברי מחדש , תיאודור הרצל . אף הוא העמיד בתחילה את השאלה על טריטוריה בכלל , ורק אחר כך הגיע אל התשובה : ארץ ישראל . על אחת כמה וכמה טבעיות הן דרגות כאלו אצל לא יהודים . טענות ותביעות פולי טיות מן ההכרח שיהיו להן לקו הכללים של הדיאלקטיקה הסיוקראטית , מן הגלל אל הפרט . "היהודים זקוקים לארץ . תנו אי * ו שהיא , ובלבד ? שתהא מתאמת . מכיון שאחר החקירה מתברר , שיש רק ארץ אחת , הרי תינו את זו האתת . " ואולם כאן מן ההכרח להעיר הערה חשובה : כלום מדובר כאן על טריטוריות , שתינתן בהן ליהודים האפשרות ליצור , סוף סוף , רוב ? אחרת , מאבדת כל השאלה את ערכה הרעיוני , את תנופתה ואת

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר