|
|
עמוד:114
שמתוך נשיכת השפתים , נקדם תופעה זו בנדנה : ובשם האיעטרסים של הציונות דוקה . המלה "אבאקואציה" גרמה לחרדה ידועה בצבור היהודי ; בהחלט לחינם . בפעם הראשונה השתמש בה עוד ביחס להגירה היהו דית , תיאודור הרצל : בחוברתו "מדינת היהידים" ( 1896 ) הוא , מדבר לעתים קרובות על ה"עמדות , שתתפנינה על ידי היהידים . " בכלל המלה "אבאקואציה" באה מז השורש vacuus " ופירושה — " הרקה . " " זאת אומרת , להריק אפשר , בע . צט , רק מקום בלבד — בני אדם יכילים לעשות אבאקואציה של בית , עמדה , ארץ ! "לעשית אבאקואציה של בני אדם / ' בעצט , אי אפשר , אף על פי שאנו , מחמת הרשלנות שבדבור הרגיל , מתבטאים כך לעתים קרובות . חוץ מוזה , בשימוש-המלים הנורמאלי משתמשים תמיד במונח . זה במובן החיובי . " בקיאגנויון Vaud בשויייץ נעשתה איבאקואציה של כפר שמתחת להר , מסני שאיים עליו גוש של שלג ; " "באחד מן המקומות בווילס נעשתה איבאקואציה של בית ספר מהשש של נע 0 ה . " מובן חיובי יש אפילו לנוסח מקביל כזה : "צבא החליט לעשיות איבאקואציה של הגבעה , ABC מפגי שהיא פתוחה מכל צד למטר יריותיו של האייב . " כל אלו הן פעולות נבונות , רצויות , ידידותיות . תנועה , שחושבת את כל הגולה ל"עמדה" כזו , שממעל לה תלוי גוש של שלג , שבכל פינה שלה שולטים לבר ומגפה , שמכל צדדיה ממטירים עליה יריות ואין שם מקום להתחבא , — הריהי עושה מעשה הגיוני בהחלט , כשהיא קוראת את העם לעשות איבאקוא , ציה של מלכודת זו : לפנות איותה ברצונו ה © ו , 1 בהתאט לחוק ההגדרה העצמית הלאומית . כמי שלפנים פינו אבותינו , לפי התנ"ך , את מצרים : לא מפיני שגירשו אותם משם ( איש לא גירש אזתם , ( אלא על פי החלטתה הסוברנית של האומה . כך ורק כך מבין כותב הטורים הללו את המלה "איבאקואציה / '
|
|