|
|
עמוד:105
הטבעי . אם יהגרו הצעירים בלבד , ואחיהם ואחיותיהם בגיל של שנת 23 עד שנת 37 יישארו בעקומות מושבותיהם / הרי אפשר להגיד בביטחון גמור ; יהא מספר היוצאים מבין הנועד במשך שנה כמה שיהא , הרי באותה הטינה של הגולה יוולדו באותה שנה לא פחות ממספר זה . במלים אחרות / במקרה זה נופל המומנט העיקרי של הקונצפציה ההומניטארית של הציונות ; התפרקותה ההדרגית של הגולה . ? מדיניות של עליה תכניתית ומסודרת צריכה לשים במרכז התענינותה א . ת בני הגיל של שנת 23 עד שנת . 37 הם מוכשרים בהחלט למלא תפקיד חלוצי ! הם יהיו מוכשרים עגד יותר , אם בגולה תונהג , סוף סוף / שיטה נבונה של הכשרה ואימון . המומנט השני בעל החשיבות העצומה היא / כמובן / השאלה על היסולו של הרכוש / שיש לו לעולה בגולה , ביהוד השאלה של הוצאת הכספים . כאן יהא צורך במשא ומתן ממושך ובכל עמקו של המדע הגדול של הפשרה . בנוסחאות של צדק מופשט לא תפעל כאן הרבה ; וא > ל & גם בנוסחאות של raison d'etat ( ההגיון הממלכתי ) לא תתקדם הרבה . אף על פי כן / אם יש רצון / אפשר למצוא את השביל האמצעי ההגיוני . אפשר / למשל , לבוא לידי הסכם , שהממשלה , שמסכמת להוצאת הכספים / יש לה הזכות לקבל אקביבא לנט ( ערד מתאים ) מלא . ואולט אז יש להכניס אל הסכום הכללי של ה"אקביבאלנט" בפרופורציה מ & וימת גם את העובדה עצמה של ספוק הצורך בהגידה . אי אפשר שהמדינה / מצד אחד / תכריז בעצמה , שבתוך חלק מאזרחיה מורגש צורך אובייקטיבי בהגירה / שהופעה זו יוצרת בשביל המדינה malaise ( מצב . רע /( . שאפשרות ההגירה היתה מביאה הקלה למדינה / — ומצד שני / תסתלק מלהביא בחשבין הקלה זו / בשעה שנעשתה אפשרית . אפ ראובן רוצה להגר / והמדינה חושבת / שרצון זה הגיוני הוא / הרי יציאתו של ראובן לחוץ לארץ שווה
|
|