|
|
עמוד:100
הראשונה משתי הסכימות הללו צריכה להאיר , בעיקר , או 1 הצדדים הללו של הבעיה : א . "משיטר התישביותי . " ההנחה המוקדמת היסודית כאן ד , יא הסתגלותה של כל הפראקטיקה של התחוקה והאדמיניסטרציה של הארץ לצרכי ההתישבית . המומנטים העיקריים : חקירה ^ ל קרקעות הבור , ריפירמה חקלאית , יצירת קרן קרקעית ממלכתית ! ריפירמה במדיניות המכס והמסים ! מכסה יהודית מכרעת בתוך חיל-המצב הבריטי , אישורה של ההגנה העצמית היהודית , העקרון של עבודת גומלין בין השלטונות הבריטיים , מצד אחד , יבין המוסבת העולמיים היהודיים , מצד שני , צריך לקבל את חיזוקו בצורות קונסטיטוציוני , ™ שתהיינה חובה על שני הצדדים . הנסיונות להקים בארץ ישראל מוסדות מייצגים" קודם זמנם , צריכים להדחות לזמן אחר . " ב . כל התקניות הללו של ה"משטר ההתישבותי '' צריכות לקבל תוקף גם בעבריהירדן . בתוך הקיסרות הבריטית , ביהוד בהודו , יש ממש מאיות מדינות מקומיות עצמאיות , " שמנהלים " איתן " יועצים '' בריטיים . בעצם , הרי זהו המצב האמתי גם בעבר הירדן ה"יעצמאי . " את השאלה על עיון מחדש במצבה המיוחד של ארץ ישראל המזרחית יהא , כמובן , צורר להציג . וואולם גם עד שיתחילו בביקורת גזו , הרי פתיחתו של חבל זה בשביל ההתישבות היהודית על יסודות שווים לאלה של ארץ ישראל המערבית , אפשרית היא בהחלט ואינה סובלת דיחוי בשום אופן . ג . מימין ההתיישבות . כפי שהראה הנסיון , י © עלו תמיד בשטח זה שני גורמים — ה"הין של היזמה הפרטית'' וה"הון של היזמה הצבורית . " עד עכשיו השתתפו שני 0 וגי ההון בבנינה של ארץ ישראל במידה בלתי שווה בלל : מאותם 110 ויותר מיליונים לאיי , שהושקעו
|
|