יא. השאלה המעמדית בהתישבות

עמוד:92

וליה . חוב ה קדושה" מוטלת , איפוא , עלינו ^ דאיוג במדה שרז ? גט " לתנאי עביודה טובים וגפ לרנטאביליות נורמלית של המפעלים . — שוב שמות נרדפים . כל זמן שנמשך תהליך הבניה , אין ספק , שלא פע , ם אחת תציף ? ותעלה השאלה של העלאת שכד העבודה או הורדתו במפעלים הפרטיים . את המקרה הראשון נקבל בשמחה : הלואי שי 1 בוא מצב שבזה ; א . ת המקרה השני — מתוך צעד , ואט הדבר יהיה הכרחי בשביל מפעל הבניה , נתמוך בו מתוך צער . יאבל התנאי החשיב ביותר הוא , שכל השינויים מסיג שכזה יבואו אד ירק , בדרך ה"בוררות , " ולא ע"י שתי שיטות המלחמה המעמדית , העומדות זי לעיימת זו — ע"י שביתה מצד אחד והשבתה מצד שני ; אבל לא יתכן , שהבודרות תתגשם מתוך הסכם פרטי בין העובד ובין נותךהעבודה : אם שני הצדדים רוצים בדבר , הם בוחרים כבודד , אבל אם אינם . רוצים — מנהלים "מלוחמה מעמדית . " הבוררות , לפי מושגנו אנו , היא "בודדות לאומית « cf . " מ-וכרחת להיות מוסד בעל אופי קבוע , שנבחר ע"י המוסדית העליונים של העט היהודי . על הפניה לבוררות לאומית יש ציודך להכרקז כעל חובה לאומית , ואילו יעל כל הצורות של המלחמה המעמדית יש להכריז כיעל בגידה לאומית . לגבי אלה שלא יכירו בבוררות החובה או שלא ייכנעו לפ & ק הדין של מוסד הבוררות , יש להשתמש בלחץ חברותי , בצורה מרחיקה לכת ככל האפשר , עד לחרם כלכלי גמור בכלל ! הדבר הזה חל במדה שוה גם על נותני העבודה , המכריזים על השבתה , וגם על הפועלים השובתים . המוסדות של הבוררות הלאומית , בבואם להחליט , מה הם ? תנאי העבודה שעליהם לקבוע במפעל פלוגי , במקום פלוני ובשעה פלונית , חייבים , קודם כל , להביא בחשבח אינטרס אחד : את האיע טדס של הקמת המדינה . אם הרנטאביליות של המפעל היא גבוהה

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר