|
|
עמוד:66
אף מקרי . אחד תשוב , שביו תתערב הארץ השכנה ותתיצב לימיני . של ? הארץ : c «« i c ולא עוד , אלא שקרה ממש להפך : בשנת 1840 יצא מיוחמד עלי ממצריפ במלחמה על הפאדישאח והיה לוקח ממנו את כל סוריה , אלמלא שקמז ? ארץ נוצרית , צרפת , להגנת השולטן ; ובשנת 1914 מרדה מיכה בשולטן — מתוך הסכ . ם DJT אנגליה הנוצרית ? זמן מה לאחר בר , בשעת אפופיאת הגבורה , הכרוכה בעבד איל כרימ , לא חש אף אחד לעזרתי בכל עראביםתן הגדולה , מפיץ ועד בגדד . אין זאת אומרת , שהמושלמים אינם אוהדים זה לזה כלל ; הם אוהדים — לא . פחות משאוהד השמאל הצרפתי לשמאל הספרדי ! כמו 0 ן — בלי כל תוצאות , ומאותן תסבות עצמן . בלתי הגיונית יבלתי כני , ביותר היא כאן ההסתמכות על מיושלמי הודיו . ברור , שבשביל פולמיוט זד . ו מספר משכנע מאד 70 — מיליונים . "אין אנו יכולים להרגיז שבעיט מיליונים ... " אבל מספר ההינדוסימ בא > תי , תודו עצמה הוא t taaai פי שלשה : 230 מיל י 1 ני . & המ ש > נאי & את המ > ושלמי !& מאמציי של גאנדי , המכוונים לאיחוד בין שני ה"קיבוציט" הענקיים האלה , ' לא- הביאיי למאומה . וכל המדיניית של המושלמים ההודיים מיותוית ע"י נימיק מכריע אהד — הפהד מפני ההינדוסימ — הפחד , ש & א תלך אנגליה משט ותשאיר אותם ביחידות עם האויב , ביחס של שלשה לאתה ברור , שמושלמים הודיים אלה שולחים ברצון מחאות ללונדון לרגיל כל אי נעימיות המתרחשת בקצר האישלם הרחוקים ביותר ; בשנת 1922 מחו לשפ הגנת הכלי & ות , אחר כך — לשט הגנת עבד איל כרים , אחר כך — לטובת המורדים של ארץ ישראל . אבל לא רק בגלל ארץ ישראל — אפיליו בגלל מיכה — איליו אפשר היה לנו לתאר סכסוך שגזה — הם לא יתקוטטו עט לונדון , לא יחדלו מלתמוך בשלטון הבריטי בהודו , בשעה שהשלטין הזה משמש ערובה יחידה לבטחיונם הט .
|
|