ז. רקמות על מסכת המאנדאט

עמוד:59

, arffff אחר המרד של ששת החדשים , אומרים , שהמועצה המחוקקת בצירה זו נקברה , (?) וןכמצע . לפשרה בין היהודים והערביים מוצעים — לפי שעה עדיין באופן בלתי רשמי — "קאנטונים" או "דו לאומיות . " ישוב , על ידי שתי ההצעות הללו גם יחד , געשים אותם הנטענות ( אלא שניתנה m צורה אחרת ) להאפיל על מצב הענינים האמיתי . ה"משטר הדו לאומי" מ . תפרש , עד כמה שידוע לי , באופן כזה בערך : בארץ ישראל צריך להווסד פארלמנט , שישתתף בו מספר שווה של ערביים ויהודים , ושני העמים מתחייבים בכל הקדוש להם שלא , לשאוף להפרתו של שווי המשקל לא עכשיו , כשהרוב בארץ הוא ערבי , < ולא אחר כך , כשהרוב ( או "אם" הרוב ) יהא עברי . הצעה משונה , בליתי ריאלית , ומבחינה אחת אף לא לגמרי כנה : כיצד אפשר לדרוש מן העסקנים היהודיים של הדור הזה , שיערבו בעד מצב רוחם של בניהם , או אף אחיהם הצעירים ? ואולם זולת זה , הרי תכנית זו . מעוררת אותט הספיקות , שעוררה ההצעה הישנה של המועצה המחוקקת : פאדלאמנט כזה לא יתן להנהיג אף אחת מאיתן הריפירמות , שבלעדיהן אין ההתישבות היהודית יכולה להצליח בשום אזפן . יהא , איפוא , שוב צורך בדברי יהרגעה שמאחורי הקלעים : ליהודים יאמת שוב , שהממשלה תשאיר לעצמה פתח , להשתמטות , ולערביים יגידו את ההיפד ... אגב , יש רק נחמה אחת , שהערביים אף לשמוע לא ירצו על הצעה כזו . " קאנטוניזאציה : " זוהי תכנית , שלפיה צריכה ארץ ישראל להתחלק לשתי טריטוריות . אחת — ערבית , והשניה — עברית ( נכון יותר : מעורבת , אלא עם הכרעה לצדם של היהודים . ( בצורה והמפורטת ביותר הופיעה עד עכשיו הצעה זו בחוברתו של העתונאי הירושלמי א . בן אבי ( אף על פי שיהודי הוא , הרי הוא . מצדד בתכנית זו . ( החוברת , שיצאה לאור לפני חמש שנים בלשון הצרפתית , נקראה

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר