|
|
עמוד:50
הפרטיים . בארץ ישראל תסריט שני התנאים גם יחד . לשם התפתחותה המהירה של התיעשיה נוזוץ , קודם כל' — שיק פנימי מוגן בםדת מה' לכל הפחות ! והרי השיק הפנימי הארצישראלי א . ע & " שאינו מבורר ' בריבוי האוכלוסים ( מחוץ ליהודים , הרי רק אחוז קטן מאד של שאר היאיכליסים יוכל להחשב לצרכן במובן המסחרי , ( עשיר הוא מאד ! בשנות 1935—1934 בלע םחי חות אימפורט בלבד לא פחות מאשר בסכום של 15 מיליונים לירות לשנו . ? אבל דוקא משוט כך שרויות התעשיות המקומיות בפחד תמייד מפני הכשלון . כמחצית הסחירות ? המובאות מחו"ל שייכות , לצערנו , לא לסיג חמרי גלם או המכונות — "הסחורות בשביל ר . יצרן , " אלא לסוג "הסחורות בשביל הצרכן , " ישכמעט כולן מיוצרות גם בארץ ישראל . התוצאה היא ברורה והכרחית : המשטר המנדטורי כאילו מרחיק בכווני . תחלה את המישב גם מן החקלאות , וגט מן התעשייה , כלומר — מאותם ענפי המשק , שביהם כלולה , לאמתו של דבר , המש מעות של ההתישביות — הענפים , שבתנאים גורמליים צריך לזרים אליהם חלק הארי של העבודה ושל ההון כאחד . נוצר מצב , שאילי הקורא ייטיב להבין אותו ע"פ פרט סטטיסטי קצר . בשנת 1934 עלי לארץ ישראל 42 . 000 יהודיט , שהשקיעו 10 מיליונים לא"י בארץ ! מהם בחקלאות הא & תית' כלימר — ברכישית משקים חקלאיים חדשים וסידורם הושקעו לא יותר מ 3 אחוז ים' ז בתעשיה אמתית , כלימר — בהקמת בתי חרישת או םדנאית חדשיט — פחות מחמשה אחוזים . אני מזהיר בעצמי , שדוגמה זי היא חד צדדיית במדד . שאיין למעלה הימנה ! יודע אני בעצמי , מה הם התיקונים , שיש ! להכניס בל . ? למשל : יש להוסיף , שכמחצית מעשרת המ-יליונים האלה הושקעה בבנין בתים h ^ rst % שבנין בתים איני נחשב , כמובן , לתעשיה אמתית , משים שאין הוא פותר עדיין את השאלה , במה יתפרנסו דיירי הבתים האלה — הרי ענף הבנין מהוה בכל זאת תנאי הכרחי להתיש 0 ות » יהגה
|
|