|
|
עמוד:40
פרצלציה , פיקוח על המחירים . באירץ מד-זינחת במשך דוחות / כ 0 ו ארץ ישראל , דרושה לפני כל זה עזרה . ראשונה ומוקדמת : נתח לחקור את שטח הקרקע הבלתי מעובד ( בארץ ישראל המערבית הגא מהוה יותר משני שלישים של כל שטיח הארץ , ( בכדי לברר , לכל הפחות בקירוב , איזה אחוז ממנו ניתן לההפך לשהות ניר ולמטעים — ע " י ניקוז , זיבול מלאכותי , חפירת בארות , אגירת מי הגשם ישימות שונות של שיבוח בכלל — ומה הם בערך סכומי הבסף , הנדרשים לשיבוח שכזה בכל מחוז ומחוז . אלו הן הדרכים העיקריות , אבל לא היחידות , שבהן יכולה המדינה לעזור ( או להפריע ) להתישבות . תפקיד ענקי ממלאה כאן שיטת המסיים : ארצות , הרוצות לעודד את ההגירה , נוהגות לשחרר את המהגרים בשנים הראשונות להתישבותם מכל תשלום מסים , י הן נותנות הנחות בעניגי תשלום מסיט למפעלים החדשים ההולכים ונוסדים . יתכן , שימדיניות ההובלה יש לה השפעה עוד יותר מכרעת על מהלך ההתישבות : חשיבות יתרה נודעת כאן לנמלימ , לרשת מסלות הברזל , לכבישים ... ? מכל הבחינות האלה הועמדה ההתישבות הציונית בתנאים בלתי נוחים ביותר . הממשלה , שהתחייבה לפי המנדט להעמיד את " הארץ בתנאים מדיניים וכלכליים , שיסייעו להקמת הבית הלאומי היהודי , " בכלל זה "עלית היהודים . בתנאים מתאימים" ואפילו " התישבות צפופה על קרקעות ממשלתיים ובלתי מעובדים" — ממשלה זו לא דאגה לא אז , לא אחר כף , ולא עכשו לערוך איזו תכנית התיישבותית שהיא . בשנת , 1930 כשנשלח לארץ ישראל המומחה הרשמי , סיר גץן הופ סימפםון , הוא דרש מן הממשלה להודיע לו על כמות הקרקע , הראויה לעיבוד בארץ בכללה . בתשובה לכך הוא קבל שתי ידיעות רשמיות , אחת ממחלקת הקרקעות , והשניה מהנהלת הקדאס-טר ( מחלקת הסידור הקרקעי : ( בתשובה אחת דובר על 8 „
|
|