ג. למה אין אנו רוצים בגולה

עמוד:27

להווטראו ! בחייו של האדם ; הוא נאות לקטע איונ הויתו בשלשית mm . אבל שמר על איזה גרעין שהלא של מהותו הלאומית המיוחדת . בך נמשך המצב , עד אותו הרגע , ביו החל מסע הנצתון של המהפכה התעשייתית ד"גדולה על פגי אירופה . במשך המחצית הראשונה של המאה הי"ט כמעט שביצעה בגל מקום ומקום את מפעלה העיקרי : השוואת המעמדות , עדבוב הכתות השונות , הריסת הקבוצים הסגורים בתוך עצמם יותר מכל נפגעיו על ידה שיתי גדרות עתיקות ימים : הגדר ©» ביב לכפר והגדר מסביב לגיטו . "המצרים חדלו לתעב את מרעה הצאן : " הנוצרים נהרו בהמוניהם לאותם השטחים של ההוי הכלכלי , שיבד"ם "שלט" ( מתוך חיי רעב למחצה ) היהודי . היהודי , שניושל מן המונופולין שלו ( מונופולין שנלא עליו , ( התחיל לחפש אחד עמדות חדשות ! וגם מצא אותן במדת מה , הודות לתקופת הליברלית , האמנסיפציה המדינית , ביטול ה"צכיפ" ( האיגודים המקריים הסגורים . ( הכל השתנה , כל אמוצעי הבידוד המלאכותיים התמוטטו בפני המגע היום יומי עט הרחוב הנכרי . הנועד היד . ודי זים בהמוניו לבתי הספר הזרים . דור שלט הלך ל"ד"תביללית" ( גימים ההט לא הבינו עדיין , שתחת מ 0 וה "ההתבוללות" עושים עמים נחשלים או מדוכאים , לאמתו של דבר , את הצעד הראשון לקראת תחיתט הלאומית tew . ( היה , שהכל הולך לאבדון , שעשרים מאות שנים של הגנה עצמית נסתיימו בקפיטולציה גמורה . באותו הרגע נולדה , מתוך עוצם בלתי צפוי , עוצם שאיז דוגמה לו — הציונות המדינית , הפעילה , המאורגנת . מכיון שמכשירי הבידוד המלאכותיים של העצמיות הלאומית אינם יכולים עוד להחזיק מעמד , יש צורך לרכוש שוב את אמצעי 'הבידוד הטבעי : את הטריטוריה הלאומית . * # בסקירה הסכימאטית הזאת של תולדות הגולה , שתוארה כ * ן

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר