|
|
עמוד:17
קיימות שתי תפיסות של הציונות : האחת , אם אפשר להתב & א כד' יד ייתר "לאומית 1 WP — — < wtf , " הומניטרית . מכירן שאני דוגל בתפיסה הש'ניה , אין אני מתימר כלל וכלל ב"חוסר משוא פנים" לגבי ניסוחה של התפיסה הראשונה . לפי התפיסה הראשונה , הרי מתפקידה של הציונות ליצור בארץ ישראל משהו משובח מאד ומו & ותי מאד . אנו צריכים , אט אפשר להגיד כך , "להוציא" את עם ישראל בעריבה מתוקנת ובהוצאה . מהודרת , או — אם נוסיף להשיתמשי במונחים של שיהק הטפרים — משיהו מעין "עם ישראל בקטעים נבחרים . " לשם מטרה זו נחוץ להנהיג ברירה קפדנית מאד . רק "העידית" של הגילה צריכה להכנס לארץ ישראל . אם מספרם יספיק כדי להוות רוב יהודי . בארץ ישיראל ( וכל חסידי התפיסה הזאת n * t לכד ' ( הרי ארץ ישראל מופתית שיבזו תיהפך בזמן מן הזמינים למדינה יהודית . על השאלה , מה יהיה גורלם של הנותרים , של "הזבורית" » שר בגולה — א * ן אגשי ההלכה , הדוגלים בתפיסה זו , איהבים לדבר > אבל לפי הגיון הדברים — הרי הענין ברור : "הז בורית" תשאר בגולה , יחד עם צאצאיה — ועם כל ש » ר הסיכויים הכרוכים בהוית הגולה . לתפיסה זו אני קורא , בישעה שיש ברצוני להתבטא בנימוס , בשם ציונות המותרות" ( הלוקסוס ) , י בשעה שאני רוצה " להתבטא פגילוי לב , איני קורא לה 0 ,, ט © וט" — ופטפוט מעורר גועל מבחינה מוסרית דוקא . זהו © ט & וט — משום שגולדה של החומר הא 1 ושי בצורה שכזו איגה אפשרית למעשה כלל >
|
|