|
|
עמוד:218
חניוני , כשאין הטבע האנושי הרגיל יכול לעמוד בו" או כשהוא מתעלמ טן התנאיט , המקשים מאד על האזרח הבינוני הצייתן להכנע לחוק ד !! ה , על אף כל רצונו "הבינוני" לציית . אי אפשר לכפות על האזרחים את השויון' במקום שהוא מוכרח , לפי טבע הדברים , להתנוון להיפוכו ש . ל המושג הזה . נקח לנו משל דמיוני : את המצב ב"כפךיה . * שני גזעים יושבים בארץ זו . סגלגלי הראש , גזע הרוב , הם בני אדם מהוגנים , אבל מוחם עובד באטיות ! ארוכי הראש הם מיעוט של . 20 % מהוגנים גם הם , אבל חריפי מוח . את עקרון שיווי הזכויות מקיימים מכנוך הקפדה מרובה בכל הארץ' בכל שטחי החיים הצבוריים וה & רטיים . בין שאר התקנות הנהוגות בארץ זו קיימת גם תקנה המחייבת להעדיף את המועמדים היודעים את שתי הלשונות בשביל רוב . המשרות הממשלתיות או העירוניות . סגלגלי הראש הם מתמידים ו & נקדנים , אבל אינם מסוגלים לדבר בשום שפה אחרת , חח משפת " הראשים הסגלגלים » " ארוכי הראש הם בלשנים מצויינים . בהתאם גמור לעקרון של "מתן הזדמנויות שוות" ושל "האדם המוכשר יותר — ידו על העליונה" ' ומבלי להתחשב ב"מדידות הגולגולת — '' זוכה המועמד ארוך הראש תמיד , ללא יוצא מן הכלל , במשרות האלה . גגט 5 א , שלאחר 25 שנות קיומו של המשטר הזה' יתפסו ארוכי הראש 5 % ד מן המשרות הטובות ביותר במשרדי הממשלה והעיריות ! הוא הדי י ן — גם במסחר ובאומנויות החפשיות . סגלגלי הראש שואלים : כלום זוהי שיטה צודקת ? למה ייגרע חלקם של בני אדם , שאלקים מנ & מהם את הכשרון ללשונות ז כלום אין מדת הדין מחייבת לנהוג בעפרון של פרופורציונאליות לגבי גישומו של שיווי הזכויות ז ספר הברית , המבוסם על מדת ההגיון . יביא בחשבון את הנימוק , run העיקרון של ,, מתן הזדמנויות שוות — והאדם המוכשר יותר ידו צל העליונה" — אינו ממצה את בעית שיווי הזכויות בשלמותה » יתכן . »«/ ין לו כמעט שום שייכות לעצם מהותה של בעיה זו . את הרוכבים'
|
|