|
|
עמוד:198
הערבים ! אם לאו — הרי "האומדנה הזהירה" בנוגע לאפשרויותיה של ארץ ישראל תוכל להביא בחשבון רק עליה זעירה מאד — וככנת המהומות רובצת לפתח תמיד . אבל גוויאנה הבריטית , סן דומינגו , קימברליי , מינדאנאו וכל יתר ההצעות . בין אם יש להן סיכויים להצלחה וביו אם הן מוטלות בספק ! בין אם אלו הן " טריטוריות" לעתיד לבוא או שטחים ל"הסתננות ; " בין אם אלו הן דוגמאות להנחת טלאים גדולים או טלאים זעירים — הרי יתרון אחה לכל הפחות , מצוי בהן : רצונן הטוב של הממשלות , החולשות על שטחים אלה ! העדר החשש לחיכוכים מידיים עם אוכלוסי אותן הארצות ! ובמקרים אחדים — העדר אוכלוסים מקומיים בכלל ... ארץ ישראל , בתור אחדהפאליאטיבים הרבים — אין לה כל סיכויים , שועידת השלום העתידה להתכנס , תעדיף אותה על שאר התרופות , או אפילו תדון בה בכובד ראש . מכל ההצעות , המטפלות ב"סתימת חורים , " ארץ ישראל היא הכרוכה בקשיים הגדולים ביותר ! מכשולים עצומים מעכבים בעד תקומתה , ואי אפשר להתגבר עליהם אלא ע"י העזה גדולה . מובן , שאין זה מן הנמנע — להתגבר על האובסטרוקציה הערבית ועל חוסר הרצון של בריטניה הגדולה ! אבל בכדי לעשות זאת , דרוש מאמץ כביר ומכריע . אין מאמצים נעשים , אלא בשעה שכדאי לעשותם ! בשעה שהפרס שזוכים בו בתוקף המאמץ הוא גדול ויחיד במינו , ולא מנה זעומה מן התמחוי שאפשר להשיגה בקלות יתרה במקומות אחרים . ארץ ישראל , בתור בעיה הנוגעת למטרות המלחמה , אין לה " אחיזה , " אלא אם אפשר יהיה להעלותה על הפרק , בתור הפתרון המלא בה"א הידיעה , של הבעיה היהודית , בתור המקום היחיד בעולם' בו אפשר להגשים את תכנית מכס נורדאו , בתור התרופה השלמה היחידה לסרטן המכרסם את אירופה . רק בצורה זו אפשר יהיה להגן על התביעה לארץ ישראל בסוד המועצות
|
|