|
|
עמוד:187
ג . אבטונומיה תרבותית . ( 1 הקיבוץ הלאומי היהודי והקיבוץ הערבי' ייחשבו לגופימ צבוריים אבטונומיים , שמעמדם שוה לפני החוק . אם הערבים הנוצרים , או איזו קבוצה שהיא של אזרחים אחרים , שיש להם יסוד מוצדק לתבוע אבטונומיה לעצמם' ידרשו גם הם , שיכירו בהם בתור צבור נבדל במדת מה , יהא הפרלמנט זכאי למלא את דרישתם . ( 2 ואלה הם הענינים , שהמדינה תמסור אותם לסמכותו של כל קיבוץ לאומי ביחס לחברי אותו הקיבוץ : א ) דת ומעמד אישי * ב ) החינוך על כל ענפיו ושלביו , ביחוד השלבים הראשונים של חינוך חובה אלמנטרי ! ג ) סיוע צבורי , בכלל זה — עזרה סוציאלית לכל צורותיה ! ד ) בירור משפטים רגילים , הקשורים בענינים שנזכרו לעיל . ( 3 כל קיבוץ לאומי יבחר לעצמו אספת נבחרים לאומית משלו , שתהא זכאית להוציא פקודות ולהטיל מסים בתחומי האבטונומיה שלו , ולמנות אכסקוטיבה לאומית , שתהא אחראית לפני אותה אס 6 ת הנבחרים . ( 4 מיניסטר בדרגה של חבר קאבינט , שאינו תלוי בשום מפלגה . ייצג באופן מתמיד כל קיברן לאומי בתוך ממשלת הארץ . ד . המקומות הקדושים . ( 1 האזורים החשובים בתוך העיר העתיקה בירושלים , שתחומיה ייקבעו לפי ראות עיניו של חבר הלאומים , ייהנו מאותה מדה של אכסטרה טריטוריאליות , המקובלת בכל העולם לגבי צירויות של מדינות . * במקור האנגלי : ethno communities
|
|