פרק יח השאלה הערבית - בלי דרמאטיות

עמוד:184

רק במקרו ? אחד הופכת הוית המיעוט לטראגדיה : זהו גורלו של העם , שהוא תמיד , בכל מקום ובכל זמן , ר ק מיעוט המפוזר בין גזעים זרים , ואין לו אף פנה אחת על פני כדור הארץ אשר יוכל לקרוא את שמו עליה , ולא מולדת אשר בה ימצא מקלט . ל א כ ך הוא מצבם של הערבים , שיש להם ארבע ארצות ערביות ממזרח לתעלת סואץ ועוד חמש ארצות אחרות ממערב לסואץ . אחדות מן הארצות האלה כבר הגיעו לעצמאות , אחרות — טרם זכו לה לע"ע ) אבל בשום ארץ מן הארצות האלה אין מי שיערער על מעמדו של הרוב הערבי % וכל אחת מהן היא כבר מולדת לאומית ערבית . אף לשוא נבזבז את זמננו' אם נציע כעת' בעודנו עומדים בשלג ההתפתחות הזה , הצעות של חוקה מדינית בשביל ארץ ישראל העברית שתוקם בעתיד . אבל יתכן , שישנם בני אדם , הדואגים באמת ובכנות לגורל זכויותיהם של הערבים הארצישראליים , אם תיהפך הארץ למדינה יהודית . יש ביכלתו של המחבר לתת להם , לכל הסחות' מושג מה על כוונותיהם של היהודים עצמם בנידון זה ; יכול הוא להגיד להם , מה חושבים היהודים לעשות , לאחר שיהיו רוב בארץ ולאחר שתהיה ארץ ישראל מדינה העומדת ברשות עצמה . יתכן , שבני אדם אלה יירגעו , לכשיוודע להם , כיצד מתארים לעצמם לא הציונים המתוניט , אלא אנשי האגף "הקיצוני" בציונות דוקא , את חוקתה של ארץ ישראל בעתיד . המטעים שיובאו להלן הוצאו מטיוטח של תכגית , שעובדה ע"י האכםקוטיבה הרביזיוניסטית בשנת . 1934 אפשר איפוא להגיד' כי תכנית זו מגלה לנו' מה יהא מצבם של הערבים הארצישראליים "במקרה הגרוע ביותר . " הטיוטה הזאת אינה תכנית רשמית , ואין המחבר מוכן ללמד זכות על כל קוץ וקוץ שבה . אעפ '' כ , הרי » יוסה זו היא 8 רי עבודה רבה ומדוקדקת : מחבריה חקרו המון

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר