|
|
עמוד:181
שהגזירה הזאת תבוטל באחד הימים . עצם התואר "החלטה , ' בהשוואה לתואר "מנדט , " מעיד עליה , שהיא עתידה להאריך ימים פחות מן המנדט . במלים אחרות ו מותר להניח , ע"פ מדת ההגיון , שכוונת ההחלטה היתה רק "לדחות לזמן אחר" את גישום הסעיפים הציוניים של המנדט בעבר הירדן , בהתחשב ב"תנאים הקיימים במקום" ) ומה שנדחה בשעתו לזמן אחר יכול לקבל בזמן הזה תוקף מלא , מבלי שיהא בדבר משום פגיעה במנדט . * מובן , שהקושי העיקרי כרוך לא ב"החלטה . * אלא בעובדה שקיימת "שושלת" מסויימת . אבל המצב יהיה מתמיה ומדכדך באמת , אם באמצע המאה העשרים הנוכחית נצטרף לדון בעובדות של " שושלת" מסוימת , שמקורן הוא מלאכותי בהחלט , כאילו עובדות כאלו יכולות לשמש גורמים מכריעים בשאלות , הנוגעות לגורל חייהם של עמים . יתכן , שנימוקים מעשיים מחייבים להמנע מדיון בשאלה זו ו כשם שנמנענו מסבות שונות מלדון בשאלה , כיצד אפשר לשלב את תכנית מכס נורדאו במסגרת המנדט הקיים . במקום שקיים רצון טוב — שם אפשר לשלב כל דבר בכל דבר . כל הצדדים המעונינים מבינים , כי במקום שיש הכרח לסדר ענינים רציניים של העולם — שם אין תארים מלאכותיים יכולים לעמוד לשטן בדרך . י . שתממן , עבר הירדן . ווינה , 1937 ע' . 259
|
|