|
|
עמוד:160
הוא המיניסטר האמתי ' והמיניסטר — אפילו יועץ איננו . אם נשפוט לפי מספר הענינים' שיש להבטיחם בדרך זו' הרי אפשר לחשוב' לדעת הערבים' כי בהשוואה ל"עצמאות" שכזו נהנית כל עיריה נדחת מזכויות של שלטון אבטוקראטי מוחלט ובלתי מוגבל . לאמתו של דבר' הרי הספר הלבן משנת 1939 הוא' לדעת הערבים' גסיון לספח את ארץ ישראל לקיסרות הבריטית לעולמי עד' מתוך ניצול הבית הלאומי היהודי בתור אמתלה . ומכיון שאפשר יהיה להגיד תמיד' כי היהודים מפחדים מפני הערבים ( והיהודים יטענו כד בעונג רב , כל זמן שיישארו במיעוט , ( הרי אפוטרופסותה של בריטניה לא תחדל לעולמים . אפשר לתת לקשרי היחםים האלה שם מפואר ומרומם ביותר : "ברית ' '' למשל ! אבל האמת היא , שנגזר על ארץ ישראל להשאר מושבה בריטית . זוהי תכליתו של המפר הלבן . ארז ישראל לא תוכל להצטרף לפדראציה ערבית לעולם — אלא אם תוכלל גם פדראציה זו במסגרת ה"פדראטיבית" של הקיסרות הבריטית . ברור איפוא' שלדעת ערביי ארץ ישראל אי אפשר בשום סניס להסכים למצב הזה . הם גם לא חשבו מעולם להסכים לו . ערכו היחידי של הספר הלבן בעיני הערבים — במה שהוא שולל באופן פורמאלי את רעיון המדינה היתודית . אשר ליתר סעיפיו' הרי הצעד הקרוב יחי * — » אמץ ערבי » רוכז' שמטרתו — למחוק כל שורה ושורה » מנו ללא זכר . המחבר » עונין במטרות , המתנגדות תכלית ניגוד לשאיפות הלאומונים הערביים בארץ ישראל 1 וגם אין זה מענינו לעשות עצמו כעורכי הדיינין , בכדי לטעון לטובתם . יתר על כן : הוא חושב' שטענותיהם נגד היהודים אין להן על מה שתסמוכנה ! גם טענותיהפ
|
|