|
|
עמוד:138
צריכה לההפך , מבחינה פורמאלית וחוקית' למדינה נבדלת ועצמאית עוד בראשית הנסיון . לא מחוז "אבטונומי" ' לא קאנטון בתוך חבר קהליות פדראטיבי : כי אי אפשר לגזור על הגירה פנימית של אזרחים בין המחוזות של אותה המדינה או בין הקאנטונים של אותה ה & דראציה , מבלי להקים מעמד של "פאריה , " מבלי להתקין דרכיות פנימיות ומבלי להרעיל את אוירת כל החיים האזרחיים ולהוריד את רמתם . בצבור מודרני הגון אפשר לאסור את הכניסה רק על "זרים * , רק על בני אדם הבאים "מחוץ לארץ . " נחוץ איפוא , שהטריטוריה ה-הודית תוכר מבחינה חוקית ומדינית כ"חוץ לארץ / ' ניתוק הטריטוריה ובידולר . איננו בלתי אפשרי — בתנאי שהטריטוריה תהיה חסרת ערך בשביל האומה , אשר לה היא שייכת . אבל מוזר מאד יהיה הדבר , אם חבל ארץ המותאם לשתי הדרישות הראשונות , ייחשב פתאם לחסר ערך . ארץ שהיא "בלתי מיושבת , " ויחד עם זה "ראויה לישוב * , היא בודאי בעלת ערך , בעלת ערן המעורר קנאה . אם יחפשו ארץ , שתהיינה מצויות בה שלש סגולות הסותרות זו את זו באופן הדדי , כגון "בלתי מיושבת / ' "ראויה לישוב" ו"חסרת ערך" ' הרי אי אפשר להגיד , שיש תקוה לאחרית החיפושים האלה . לדעתו של המחבר , ישנה רק ארץ אחת כזו בעולם — ארץ ה"פאטה מורגאנה . '' וכאן ישאלו בודאי השואלים : "וארץ ישראל — כלום היא מתאמת לשלש הדרישות האלה ז ואם כן , למה זה יש להעדיף את ארץ ישראל > . " " הבחירה" בארץ ישראל אין לה כל שייכות אף לאחת מן הבחינות האלה . הציונים יתלוצצו ברצון על מגרעותיה הטבעיות של ארץ ישראל , מבחינת התאמתה לסתישבים חלוצים : הם יודו ברצון ,
|
|