|
עמוד:128
מאה וחמשה חדשים — חמים ולחים" ( האזור נמצא בין המעלות 12 ו 20 של הרוחב הדרומי . ( בשיחה עם בא נח העתון "אייג * " היוצא במלבורן' דבר ד"ר שטיינברג על אספקת המים ועשה את עצמו שותף לאופטימיותו של "ווסט אוסטראלייך : הוא אמר' ש"בעונת הגשמים מצויים שם פלגים ואגמים טובים , ואגירת המים היא תכנית הניתנת להתגשם בלי קושי . " מר א . ס . אנג'ילו מקארנארוון' חסידה הנלהב של התכנית , דבר גם הוא על הצד הזה של השאלה' אמנם — מתוך זהירות : יש מים טובים באורד ריוור לאורך מילין רבים מעל " לקו המים' ואלפי אקרים של אדמה פוריה' הנוחה להשקאה . " את כל זה , כמובן , יצטרכו להביא בחשבון , אם תתקבל התכנית בזמן מן הזמנים באופן רשמי ' כהצעה הניתנת להתגשם . אין ספק שיתברר' כי התכנית כרוכה בקשיים עצומים' ושהיא תדרוש השקעות אסטרונומיות , ממש כמו כל תכנית אחרת כיוצא בהו אבל מקשיים כאלה אין להמנע' כל זמן שהטריטוריה המתאמת נמצאת מחוץ לארץ ישראל ' , ובודאי שיתגברו על כל המכשולים מסוג זה העומדים בפני ההתישבות , בעתיד הרחוק פחות או יותר . המכשול הממשי , המעכב בעד גישומה של התכנית האוםטראלית מיסודה של אגודת ,, פריילנד , " מונח בשטח אחר לגמרי . את העיכוב הזה הזכירו כל אלה שחיוו את דעתם לטובת התכנית , ללא יוצא מן הכלל' בזמן מסע התעמולה של ד"ר שטיינברג : אמנם' הם לא ראו אותו במעצור שאין לחתגבר עליו , אלא בקושי ממדרגה שניה » וכך התיחס אליו גם שליחה של אגודת "פריילנד" בתשובותיו : הוא חשב אותו לחשש בעלמא , שאפשר לסלק אותו בנקל . אבל אנו חוששים , ששני הצדדים גם יחד טעו בנידון זה . יש לחשוב , כי במשך הזמן יתברר , שאין זה קושי ממדרגה שניה , אלא מעצור בעל ערר מכריע ממדרגה ראשונה ו וישנם רק שני אמצעים , שעל ידיהם אפשר להתגבר עליו > והדעת נותנת , שהיהודים לא יסכימו לאמצעי הראשון , וחבר הקהליות האוסטראלי לא יסכים לאמצעי השני .
|
|