|
|
עמוד:120
בכדי להמנע מכל אי הבנה' יש צויר להסביר כאן , שהועד הבין ממשלתי בהרכבו הנוכחי אינו מתאים למטרה הכבירה הזאת . יש בין חבריו מוחות מצויינים , אבל אין הוא עומד בשום מגע של ממש עם הכהות העיקריים של הדמוקראטיה היהודית המאורגנת . הליקוי הזה נגרם במדה מרובה ע"י חולשתם של היהודים , שהיא בחלקה — פרי מזלם הרע , ובחלקה — תוצאה מאשמתם הם : אין שום מוסד מאוחד , שיוכל לתבוע לעצמו את התואר של ,, ריש גלותא , " של " ממשלת" עם ישראל בתפוצותיו . בחסרון הזר . עוד נשוב לדון באחד מפרקי הסיום של הספר . כאן הזכרנו אותו רק בכדי להסביר , שועד המורכב מ"גויים" חשובים דורשי טובתנו בלבד איננו הרשות המוסמכת לפתור את בעיות ההיסטוריה הישראלית . כשדברו פינסקר והרצל על מאמצים "בינלאומיים" לשם פתרון הבעיות הללו , הרי הם התכוונו למאמצים אשר ייעשו ע"י אומות העולם י ח ד עם האומה הישראלית . אכן , שיתוף פעולה זה מן ההכרח שיוקם בעתיד : אם ועד אוויאן יפרוץ את תחומי מסגרתו ויעלה בנתיב הנכון והיחידי , הרי יבין בעצמו , שהרכבו לקוי בחסר , וידרוש שירחיבו אותו . אבל יתכן , שגם אז יהיה רק בבחינת מבשר ולא בבחינת הכנסיה המוסמכת שתפסוק את ההחלטה הסופית ; כמו כן אין המחבר שוכח , כי ההחלטה "הסופית" הנוגעת לגורלה של אומה יכולה להתבטא רק במעשים , ולא בנוסחאות — ורק ע"י האומה עצמה . אבל למרות כל ההסתייגויות האלה , הרי ועד איוויאן , כפי הרכבו כיום , הוא גורם חשוב , מנוף המסוגל להסיר הרבה מכשולים מן הדרך י ויש להצטער מאד מאד על שדעת הקהל היהודית הזניחה את המנוף הזה .
|
|