|
|
עמוד:119
שהדברים נוגעים לתופעת "הפליטים * היהודיים — הוא : לגנות את שיטת "ההסתננות" ( ולהטילה , אם רצוי הדבר' על שכם המוסדות הפרטיים ) ולהתרכז בחקירת האפשרויות לפתרון טריטוריאלי . לע"ע אין לראות שום סימנים לכך שהועד עובד בכיוון הזה . באיוויאן , במקום שנתכנס לראשונה' ודאי שלא קבל על עצמו תפקיד שכזה ! יתכן , שקבל אותו בועידת וואשינגטון' שהחלטותיה לא זכו , כפי הנראה , לפרסום ! ויתכן , שבחר בדרך הזאת , הדרך היחידה שיש לה סיכויים מעשיים , ביזמת עצמו ועל אחריות עצמו . יש לקוות , שעשה כך ! ואם לא עשה — יצטרך לעשות כך להבא , אס לאו — יצטרכו להקים מוסד אחר לשם מטרה זו . אין לד דבר יותר מצער , מאשר פאסיביותה המוזרה של דעת הקהל היהודית בשאלה זו . מיום שכתב ליאון פינסקר את ה"אבטו אמנסיםציה / ' לפני ששים שנה * מיום שיסד הרצל את הציונות המדינית , קוו כל היהודים' כי באחד הימים יבין העולם התרבותי , שבעית ההגירה היהודית יש לה אופי בינלאומי ' ומוסד ביךממשלתי יוקם לשם חקירת הבעיה ופתרונה . והנה אנו רואים , שאותו המוסד עצמו מבזבז את זמנו לריק , למעשי הבל ותהו של סתימת סדקים ארעית * והוא עושה זאת' בשעה שכל דיחוי הוא הרה אסון . אין זה בגדר סוד , שחבריו של המוסד , שהם רבייההשפעח ביותר' משוכנעים בעצמם , כי כל » לאכת ההטלאה הזאת היא ללא תועלת , וכי מארה צפונה בה . שאיפתפ הטבעית היא — ליצור » שו > ו ראוי לשמו > ורק קוצר ראותה וצרות עינה של הביורוקראטיה באחת המדינות מעכבים , כנראה , בעדם . נחוצה התקפה נגדית מרוכזת' במשד חדשים אחדים , שתיערך ע"י דעת הקהל , בתמיכתן רבת העצמח של העובדות , השאובות מן הטרגדיה המתחוללת כעת באירופה המזרחית . התקפה שכזו תטאטא את המכשול העומד לשטן בדרך , ותכריח את הועד הביך ממשלתי , לרווחתו של הועד עצמו , להתרכז בגעית המדינה היהודית .
|
|