|
|
עמוד:105
ההון או את חיסול הרכוש באופן פרטי ' בשעה שהמיניסטרים יסיחו את תשומת לבמ לענינים אחרים . יציאת היהודים תצטרך להיות פעולת פומבי , חגיגית ורשמית ! זאת תהיה יציאה ביד רמה , תחת דגלים מתנופפים , היא תחייב לא רק אמצעים אדמיניסטראטיביים' אלא גם פרסום חוקים מיוחדים , ובראש ובראשונה — חתימת חוזים בינלאומיים רבי חשיבות . אין כל אפשרות להמנע מדרך זו , וגם אין כל צורך להרתע מפניה . אכן' אפשר להבין את סבות הרתיעה והביישנות . טוביה וזיגוד גרו בדירה משותפת במשך שנים ! יש שנפלו קטטות ביניהם ; לבסוף הוחלט שנחוץ להשכין שלוט ביניהם' אבל טוביה גמר אומר לעבור לדירה אחרת * הוא בא לידי החלטתו זו מרצונו הטוב והחפשי ? אעפ"כ יש משהו מיוחד בעצם העובדה , שלא זיגוד אלא טוביה החליט לצאת . יתכן , שבמסבות אלו ירצה טוביה , כי זיגוד יתן לו לחפש דירה ולארוז את חפציו לבדו » ואם זיגוד יהיה להוט יותר מדי לעזור לטוביה ביציאה מן הדירה , הרי להיטות זו עלולה להתפרש כשאיפה עזה להמטר ממנו ... ברור , שיש בדראמה זו משהו הצורם את הנפש ) אבל אופיני הדבר , שעזרתו הנלהבת מדי של זיגוד באריזת החפצים מורגשת כעלבון רק אם טוביה עובר לדירה שכורה אחרת . אבל תארו לעצמכם , שטוביה ירש בית ונחלה שקמו לו לצמיתות — ושעליהם חלם במשך זמן רב : במקרה שכזה תשתנה כל האוירה הפסיכולוגית , וכל המעליב שבעזרתו של זיגוד יהיה כלא היה . אין זה משל בטל , אלא נימוק הגיוני בר תוקף מלא . כשבני אדם , המודים בהכרח המוחלט "לפנות עמדות אבודות" ' חושבים לנחוץ לדרוש בהתלהבות , שהתהליך הזה יתגשם מרצון טוב , שלא ייעשה שום לחץ , וכר וכר — הרי הם הולכים' בפשטות , סחור סחור לענין ואינם קולעים לנקודה הנכונה . גם הגירה המתגשמת מרצון טוב בהחלט
|
|