פרק י הפילוסופיה של שיווי־זכויות

עמוד:95

הסתפקו תמיד במקום השני במעלה . " תהא זאת ילדותיות מצדנו אם נכחיש , ש 99 % של היהודים ( והבלתי ציונים , המתבוללים , שהשויון הוא האל"ף והתי"ו של תורתם , בפרט ) חושבים , כי זוהי אמרה מחוכמת עד מאד , מצטערים על שאינם מקיימים אותה' והיו שמחים מאד , אילו קיימו אותה בניהם . אבל גם בניהם לא יקיימו את האמרה המחוכמת הזאת , כי צייתנות שכזו היא מן הנמנעות בשביל בשר ודם . החיים הם התחרות t שיווי הזכויות יש לו רק משמעות מוחשת אחת : אפשרויות שוות בכל שטחי ההתחרות שבחיים ! זכותו של אדם להרויח , אם הוא מוכשר יותר . אלפיים שנות חיים עירוניים חד צדדיים עשו את היהודי , באופן ממוצע ( אט לא באותן הפסגות , שבהן שוכנת הגאוניות , ( למוכשר ומסוגל יותר בכל שטחי ההתחרות הרגילה שבחיים המודרניים ; אין הדברים האלה אמורים מתוך גאות , כי הכשרון הזה הפך לנו תמיד לקללה ולרועץ . אין היהודי יכול גם להדיר את עצמו מהצלחה ; משל למה הדבר דומה ז כאילו היינו מיעצים לבחור אדום שער "שלא יתבלט לעין , * או לאדם קפח , או לשמן . זוהי דרישה העומדת בניגוד לעצם הטבע האנושי : שהאדם יכלא בחובו את הטוב שבו ולא " יפיצו חוצה"ו שיכתוב או ינאם באופן יותר גרוע , מכפי שהיה יכול אילו נתן חופש לעצמו % שילמד סניגוריה , או יבנה בתים , או יאבחן מחלות' או ישחק על הבמה באופן יותר גרוע מכפי יכלתו האמתית . אמנם , יודע אני מקרים , כשמדינאים יהודיים , אע"פ ששאפו לגדולות — ובצדק — ממש כמו חבריהם הנוצרים , סירבו לקבל על עצמם תפקידים מדיניים גבוהים' בכדי שלא לגרום לליבוי היצרים האנטישמיים ! אבל חברי מפלגתם הנוצרים אמרו להם לעתים קרובות , כי מחובתם הפאטריוטית — לקבל על עצמם את התפקיד . ורק אדם סגפן שהגיע ל"ביטול היש" מסוגל להחזיק מעמד בפני לחץ שכזה . וכן הוא המצב בכל

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר