פרק ז הגיטו הפולני

עמוד:68

שזרימת החומר האנושי הנוסף אינה כדאית עוד בשביל בית החרושת — אפילו בפולין . יש לשער' כי זוהי הסבה העיקרית לכך . שמשנת 1905 ואילו' וביחוד — משנת 1920 ואילף- החלו לערער בחריפות על זכות היהודים בפולין לתפוס את העמדות הכלכליות' שהיו עד לאותו הזמן בחזקת " מותרות ליהודים . " הנער הכפרי ' בבואו העירה , לא מצא עוד עבודה במטויה ונאלץ לפנות לפרנסות אחרות : ראשית כל , ניסה את מזלו במסחר הקמעוני וברוכלות , במקום שהאנאלפביתיות לא הפריעה לוו והנה הוא מצא , שהמקצועות האלה מלאים יהודים רעבים למחצה . מובן' שזה היה רק צד אחד של הפעולה האבטומאטית שהחלה להתפתח עקב המצב : הואיל ו"סקטור '' אחד בשדה הכלכלה הסיג את גבול משנהו , הרי מוכרחת היתה לבסוף להתעורר תביעה כללית ומרוכזת מצד כל ה"גויים" לכל הפרנסות שהחזיקו בהן היהודים . אין לזה כל שייכות לתיאוריות על "שאט נפש לאומי . ' יש לשער , שגם אלמלא נמצאו יהודים בפולין , היה נערך "מסע צלב * חריף באותה המדד ( . אלא שבהעדר מטרה שאפשר להבחין בה בבירור , היד . לובש צורה פחות מרוכזת של יד פל בכל , '' " במקום ,, יד כל ביהודים . " העובדה העיקרית היא , שלצבור הפולני לא היו מקורות פרנסה מספיקים ו והיהודים , מחמת אלף סבה וסבה , שימשו מטרה אידיאלית ונוחה לאותו המשחק הנושן' שהצרפתים קוראים לו : ote toi de la que je m ' y mette " ) הסתלק מכאן , בכדי שאתפוס את מקומך . ('' בין הנימוקים המרובים האלה ישנו אחד' המשפיע ביותר : יש למעלה משלשה מיליונים יהודים בפולין , שהם 10 % טכלל האוכלומים ושליש שלם מאוכלוסי הכרכים העיקריים . יתכן , שההסבר "הממוכן" שניתן כאן לטרגדיה היהודית בפולין , שיש לה אופי של "התפרצות כחות איתנים" ' הוא נכון כולו או בחלקו ,

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר