|
|
עמוד:65
כפי שראינו כאן , חיי ההסתערות על היהודים בפולין ( להבדיל מגרמניה ) לא היתה תנועה הנובעת מתור רגש או מתוך השקפות שבאמונה . מחוץ ליסודות חוליגאניים , כמעט שלא היתה קיימת כל שנאה ממשית ליהודים בחברה הפולנית . אלה שהסכימו לחתום על פטיציה' בתביעה לגזור גזירות על היהודים , מוכנים היו לעתים קרובות להשבע , כי מצטערים הם בכל לבם על הנזק שתגרום פעולתם בהכרח ) אבל לא היה כל מוצא אחר . "בני — או בנו של היהודי , כי יש רק ככר לחם אחת . " עובדה זו מסבירה את עמדתם הפושרת אפילו של הסוצאליסטים הפולניים במלחמה נגד האנטישמיות ו כי גם הם היו מוכרחים להתחשב בעמדתם של הפועלים המאורגנים מקדמת דנא . הפועל הפולני התנגד בגלוי ל"התפרצותו" של הפרולטריון היהודי אל המקצועות המשובחים בתעשיה הממוכנת . הוא שאל : "אם ייכנסו כולם — אנה אני בא ז" נחוץ יהיה לערוף חקירות מדעיות במשך דורות רבים , בכדי לקבוע בדיוק את הסבות שגרמו לחזיוךאיתנים זה . הקורא כבר הוזהר , כי מחבר המסה הזאת אינו אלא הדיוט . אין הוא יכול לתת שום פתרון » אבל מבין ההסברות השונות ששמע ישנה אחת , הנראית בעיניו כמתקבלת על הדעת . היא מבוססת על סגולותיו הסוציולוגיות המיוחדות של הגיטו מצד אחד ועל טיב התפתחותה התעשיתית של פולין מצד שני . אותם התנאים הכלליים' שנוצרו עקב המהפכה התעשיתית וגרמו להגירה הגדולה של הכפריים אל הערים בארצות המערב , השפיעו גם בפולין * אבל בפולין הם התפתחו בתקופה הרבה יותר מאוחרת , ותוצאותיהם לא היו מרחיקות לכת כל כך משנת 1863 ואילך , לאחר כשלון המרד השני של הפולנים ברוסיה , הופנה המרץ הלאומי כלפי " המפעל והבנין , " כלומר — כלפי יזמה כלכלית , מסחר ואינדוסטרי אליזציה בעיקר . עלית החרושת הפולנית החלה באותה התקופה ;
|
|