|
|
עמוד:51
גדי להבטיח ליהודים אפילו מינימום של קיום נורמלי . ופחויו מכל -י באירופה המזרחית המרכזית . אנו נזכרים , שביישנות מדינית מאותו הסוג היתד , קיימת ברוסיה הצארית ' הליברלים הרוסיים התאהבו כל כך ב"קונסטיטוציה" וב ,, פרלמנט / ' שהיו רוגזים כעל בגידה מדינית על כל רמז שנרמז להם , כי החיים בארץ המתקיימת על טהרת ה"קונסטיטוציה" והפרלמנטריות אינם מחוסנים בשום פנים מפני מעשי עוול , דיכוי , שוחד , אנטישמיות ושאר הפגעים הרעים . אבל להם , לכל הפחות , אפשר היה לסלוח את בערותם ! הם לא חיו מעולם בצל משטר קונסטיטוציוני . לימוד סניגוריה זה אין כחו יפה לגבי היהודים באירופה המזרחית המרכזית : הרי כולם נתנסו בנסיון ויודעים , מהו ערכו האמתי של שיווי זכויות מטעם החוק ן יהודי גרמניה , אוסטריה , המחצית המערבית של פולין , יהודי הבלקנים — במשך שלשה דורות ! ויהודי פולין המזרחית והארצות הבלטיות — במשך עשרים שנה . כל היהודים האלה , ללא שום יוצא מן הכלל , משוכנעים בכל לבם ובהחלטיות גמורה , כי שיווי זכויות ע"פ החוק גרידה איננו משמש תרופה למחלה שהרעילה את קיומם ועתידה להרעילו גם להבא . קוצר ראות לא יכופר הוא — להעלים את הנסיון הזה מעיני המדינאים של בנות הברית ; כי אחדים מהם , אם לא כולם , ודאי ששכחו זאת באמת ומשלים את עצמם' בכל הכנות , בדמיון שוא , שאם יכניסו שנית את הסעיפים על "שיווי זכויות "' לתוך חוזי השלום , חוקות המדינה וספרי הברית , יהא בזה משום פתרון מספיק וצודק לבעיה . להפך : צו השעה הדחוף הוא — להוכיח לכל הנוגעים בדבר , כי באירופה המזרחית המרכזית — עיקרון השויון לבדו לא יביא שויון , אלא יחזיר ליושנו את התהו ובהו על פני תהום .
|
|