פרק ו האנטישמיות של "בני האדם" וה"דברים"

עמוד:50

לה — כעת , לאחר שכולן נחלו תבוסה וטואטאו מן השטח . יתכן , שפרשת הגינוי הזאת תתן סיפוק במאוחר לאותה ההתמרמרות שבלב , אשר דוכאה ונחנקה במשך זמן רב כל כך . אבל המחבר מודה ומתוודה , כי הוא לא ימצא שום סיפוק בזה . מעדיף הוא לשמור אמונים לקו החקירה אשר בחר בו , הקו שאינו מביא בחשבון את חטאיהם של בני האדם , אלא את מגמותיו של תהליך חברתי , המתפתח בכח איתנים . בני אדם אלה — מיניסטרים ופקידים , סופרים וכמרים , חטאו לעתים קרובות חטא לא יכופר ן ונתיב ארוך של דמע יהודי , העקוב לעתים קרובות ממשהו מלוח יותר מן הדמעות , מוביל אל פתחיהם . אם יש משפט בעולם הבא — ישולם להם גמול פשעיהם ; אם ייכתבו דברי הימים ע"י קולמוסים הוגנים — יצא גזר דינם לחובה . אבל מטרת הספר הזה היא להכריח את היהודי ואת ה"גוי" כאחד שיבינו , כי המארה העיקרית , הרובצת על הקיום הישראלי באזור הש 1 אה המרכזי , נובעת ממשהו עמוק לאין ערוך , מאשר טכסיסים מדיניים , או אידיאולוגיה , או תעמולה , בין אם היא "נגד * ובין אם היא ,, בעד »* ואין הוא רוצה להסיח את תשומת לב קוראיו לכיוון של התרגשות קלה וזולה ולהטותם מן הריכוז הנפשי החמור , שיש צורך להפנותו כלפי הטרגדיה העיקרית . הטרגדיה אשר אין לה מזור . הגיטו של אירופה המזרהית המרכזית נידון לכליה עוד לפני זמן רב . שום ממשלה , שום משטר , שום מלאך או שטן לא היו יכולים להפוך אותו לדבר מה שיזכיר מולדת נורמלית אפילו במדה קלושה מאד . וכעת אין לו כל תקנה , אם לא יחול שינוי חריף ונמרץ ביחסים המספריים והאתניים . ישנם בני אדם רגישים כל כך בנידון זה , שהם חושבים לחוסר לויאליות כלפי ענין האמנסיפציה היהודית כל הסתמכות על עובדות המוכיחות , כי שיווי הזכויות ע"פ החוק בלבד אין בו בשום פנים

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר