|
|
עמוד:35
זומחבר מניח בתור מושכל ראשון' שהמלחמה לא תוכל לבוא לידי גמר בלעדי חיסולו של המשטר הנאצי . יש לשער , כי בעקב התמוטטותו תוחזר הרבונות לכל השטחים שסופחו , או לרובם , ושתיקבענה בכל מקום ומקום חוקות מדינה ליברליות ודמוקראטיות ככל האפשר , בהתאם לעצותיהן הטובות של בנות הברית ושל אמריקה . ולאחרונה — יש לחכות , שיוקם דבר מה- אשר ישמש מעין מהדורה חדשה ומשוכללת בהרבה של חבר הלאומים . אך לשוא ננסה לנחש כעת את הפרסים , אף את הפרטים העיקריים והחשובים ביותר , של העתיד הזה / אבל את הסיכויים המדיניים הסופיים יש לתאר כחיובייט , והמחבר מאמין בלב שלם , כי יתגשמו במציאות . יתר על כן : הוא מאמין , שכל העמים המדוכאים האלה , שיוחזרו לבטחון ולחיים בריאים , ינסו בכנות להקדיש את כחותיהם ל"בדק הבית * ולשיפוץ מפוכח . מאמין הוא , שיטפחו את השנאה למלחמה ! מקוה הוא , כי במשך דור אחה לכל הפחות , תסלוד נפשם מפני כל מחשבה על ר י ב א נ ש ה מזוינת , מחכה הוא , שיתמכו באופן הרבה יותר פעיל בחבר הלאומים החדש , או בפדראציה האירופית , או בכל מוסד אחר , יהיה שמו מה שיהיה , מכפי שזכה לכך חבר הלאומים הישן בג'ניבה באיזה זמן שהוא . אמנם , נקודה אחת אינה ברורה כל צרכה , אפילו למאמין בלב שלס : כיצד תפתורנה האומות האלה את כל השאלות המטרידות והמסובכות במחוזות מעורבי האוכלוסים , בצורה שתניח את דעת הכל ותעקור את האירדנטיזם מן השורש ו אבל שאיפתו להאמין היא לוהטת כל כך , שהוא מעדיף שלא לחשוב על שאלות טרדניות אלו בכלל . בקיצור — הכל יסודר איד שהוא , על הצד הטוב ביותר , בזמן הנכון — בעמל רב מאד , אבל ללא ש 1 א 1 ת נוספות . יתכן , שאחדים יחשבו , כי אופטימיות זו אבסורדית היא ! אבל המחבר כופר בזהו תקוותיו הנלהבות ביותר הן מפוכחות וריאליסטיות
|
|