|
|
עמוד:31
המחבר אינו לא היסטוריון ולא סוציולוג ! אין הוא מתימר להסביר בדיוק נמרץ' למה היה צורף בתמרחת האנטישמית דוקא . גמ הוא , כמו אחרים , העמיד לעצמו לעתים קרובות את השאלה הזאת : הרי מלחמות רבות ללא ספור נערכו גם בעבר — ואעפ '' כ לא חשבו לנחוץ להתכונן למלחמות האלה ע '' י שימת הדגש על השאלה היהודית . למה זה' איפוא , יש הכרח בדבר עכשיו הסברה אחת יש בה כמעט כדי לעודד : הסבה היא שהעולם מתקדם אף על הכל . העולם צעד קדימה למרות כל הספקות שבלבנו . אי אפשר עוד לשלוח את ההמונים למות ע"י פקודה סתם : הם זקוקים בימינו אלה לאיזו ,, דת" שהיא , אשר למענה ימותו . אפשר' שאמת בפי המשקיפים , שהתבוננו במלחמת האזרחים בספרד ואמרו כי ההבדל בתכניות , או התנגשות האינטרסים הממשיים בין בורגוס ובין מדריד היו קלי הערך ופעוטים לאין תכלית : זאת לא היתה בעצם מלחמה למען בעיות ממשיות , הניתנות להמשש בידים , אלא .. מלחמת דת" בתכלית הפשטות . אבל "הדת" שתהא הולמת את תביעת גרמניה לממשל בכפה מוכרחת להיות אמונת אימים . מספר האוכלוסים' המדברים בניבים גרמניים והיושבים בשטחים רצופים באירופה' הוא קרוב לתשעים מיליונים' לעומת 40 45 מיליונים של בריטים' או צרפתים , או איטלקיט . בעצם המספרים האלה כבר כלולה הנחה ראשונית , המשמשת יסוד לתביעת שלטון עליון ; יסוד לתביעה — לא של משפט בכורה או של יתר שלטון , או של עודף השפעה , אלא של שעבוד גמור , של מרות מוחלטת , במרותו של האדון על עבדיו הכושים . על פיתויי היצר המגרה להעמיד תביעות כאלו , אפשר להתגבר רק ע"י משמעת עצמית רוחנית כביירה : ע"י אותו צירוף של תרכובת מסורות — מוסריות , פילוסופיות , דתיות , תרבותיות , דימוקראטיות , שאנו קוראים לו "ציביליזאציה" ושמטרתן — הקידמה . את כל זה נחוץ
|
|