|
|
עמוד:23
זה משנה את התמונה בהרבה . הסיכויים הם זעומים מאדן נלאה' שכאן ינהגו לפי הכלל "מה שהיה הוא שיהיה . '' ועלינו להודות לסיר ארצ'יבאלד סינקלר על שאמר את הדבר היחידי ' שהוא בעל ערר ממשי בתוך מבול המליצות שמסביב : כלומר — שהפיקוח הממשי ' והמתמיד ע'יי מוסדות מבחוץ על ההתפתחות הפנימית בארץ סוברנית אינו ניתן להתגשם למעשה . בלשון אחרת : גישומם של כל חוקה , או של סעיפי חוזים' הקובעים את שיווי הזכויות' במציאות הממשית' יהא תלוי בסופו של דבר : בגרמניה — ברצונם הטוב של הגרמנים , ובפולין — ברצונם של הפולנים . את רומניה ואת הונגריה' שאינן נמצאות עדיין במצב מלחמה' אי אפשר היה להזכיר' אבל ברור ממילא , שגם בשתי הארצות האלה — הפיקוח מבחוץ על מצבם של היהודים אינו בא בחשבון כלל . הדברים האלה נוגעים לגורלם של 5 , 000 , 000 יהודים' המוסיפים לחיות באזור הזה' אשר היה במשך עשרים שנה — גיא החזיון העיקרי של השואה היהודית , החריפה והברונית כאחת . חוץ משטף המליצות הפוליטיות , הובטח למעשה רק דבר אחד : החזרת המצב ליושנו ( סטטוס קוו אנטה . ( " הצבור הכללי , וכפי שיש לשער — גם הרבה יהודים' רחוקים מלהבין' מה עגום וחסר תקוות הוא הסיכוי הזה . כדאי יהיה לעמוד על המצב בפרוטרוט בפרקים הבאים . אל יתרעם עלי הקורא בשל אריכותם . יתכן' שהוא חושב' כי בלהות ה , סטטוס קו " 1 הן ברורות כל כך' שאף אחד לא יציע להחזירו' ואפילו בצורה מתוקנת . אם כף הוא חושב' הרי אינו אלא טועה : כי לאחר המלחמה ייעשה מאמץ גדול — גם ע"י המאקייאוולים "הגויים '' וגם ע"י טפשים יהודיים — להוריד את דרישותינו הלאומיות מן הפרק . המערכה העיקרית על מטרות המלחמה היהודיות תהיה נטושה סביב טענת הכזב , שאפשר' כביכול' לעשות את ה ג י ט ו נוח לקיום .
|
|