|
|
עמוד:465
מחוסרת אמצעים ולא חשבה עד הסוף בכיוון זה . מנקודת המוצא של ההתיישבות היתה חשיבות ביציאה למקומות עבודה קשים ומסוכנים , ולפי דרך מחשבה זו צריכה היתה העבודה גופה להב טיח את קיומה של הפלוגה בתנאים המינימא ליים , תוך הזדקקות מינימאלית לעזרתה של התנועה בהקמת המחנות ובביצוע תפקידים מיוחדיםסתירה מעשית נגרמה משום חוסר העזה לראות את התנועה כאחראית יחידה לקיומן של הפלו גות , לתקציבן בתחום הפיתוח , ואף לתקציבן השוטף , ובסבך זה הרגישו רבים . מרחביה דרש הבדלת פלוגות של גיוס מפלוגות עבודה . אדרי הציע לדרוש מהתנועה כספים . ההנהלה דרשה מהשילטון השתתפויות בתקציבים להקמת צריפים ומחנות . כל המחשבות הללו היו שוליות מבחינת עניינן ומבחינת מישקלן במשא ומתן האיר גוני על דרכן של הפלוגות . הילל צור הגיב על הצעתו 'הצבאית' של מרחביה ' ) בהגשמה , ' איגרת לעולי בית"ר , 9 פברואר , ( 1933 שלדבריו מתארת ' מצב אידיאלי במובן החינוכי הבית"רי , אך אין לה אפשרות של קיום בתנאי המציאות שלנו ... מצב זה הוא האידיאלי לגבינו , לו היינו נתונים בכול במצבו של צבא במדינה . אבל בין צבא מגוייס של מדינה לבינינו ישנו הבדל אחד גדול , והוא : אין הצבא בעצמו צריך לדאוג לקיומו הכלכלי . יש לו תקציב קבוע המתקבל ממסים של מאות אזרחים עובדים אחרים , והחייל עצמו פטור לגמרי מדאגת הקיום . במצב כזה קיום הצבא איננו תלוי ביחס החיילים ובהתעניינותם . מצב אחר לגמרי הוא בפלוגה , שצריכה לדאוג לעצמה לקיומה הכלכלי . כל ההכנסות ויסוד קיומה מושפעים מיחסם של החברים לעבודה ולמשק ; ומובן שיחס חיובי והתעניינות אפשריים רק אם החבר יהיה משותף באופן אמיץ לדאגה הכלכלית ולסידורים המשקיים ... על הצבא שלנו לדאוג לכלכלתו , והוא מהווה משק עצמי' . לאחר מעשה , ולאחר שנים , ניתן לומר , שהבי ת"רי הועמד במיבחן קשה ביותר , למעלה מהמ קובל בחיי מדינה , משהתארגנותן של הפלוגות - שעליהן הוטל לשמש את בית"ר שימוש מלא - לא נתבססה על תקציבה המלא של בית"ר . אילו הטילה על עצמה התנועה את החובה לתת לכול בית '' רי עולה את סידור הקליטה שלו , את מיני - מום צרכיו לפי שיטה קסרקטינית , ודאי היה נקל לחייב את כל העולים הראויים להתגייסות , לקבל על עצמם את דין הגיוס הדו שנתי . רק אז היה מישטר הפקודה מישטר של שלימות . על מישטר כזה לא ניתן לחשוב בימים ההם . התנועה ביקשה את חייליה , ועשתה לה פועלים , המכונים חיילים רק בדרך של השאלה לשונית - חיילים לעתיד לבוא בשעת הסכנה והפקודה . אם מבחינה אידיאולוגית לא נתקבלה על דעתם של חברים הקומונאליות של הפלוגות , משום שיש בה כדי להתקרב להשקפה חיובית על קומו נות , ומשום שיש בה כדי לעודד ריפיון במאמצים וניצול הרבים על ידי מעטים , ואם משום כך אף ראו בעיין לא טובה את ההצעה להקים את 'גוש הפלוגות , ' כדי שלא יקום ניצול של פלוגה עצלה ונרפה מיתרונותיה של פלוגה מתאמצת ויעילה , הרי דווקא מבחינת השיטה הצבאית היה בקומו נאליות וב'גוש הפלוגות' משום התקרבות מסוימת , הן בהשוואת החיילים והן בהשוואת פלוגותיהם , ( 259 ; הצעתו של מרחביה נוסחה מחדש ' ) איגרת לעולי בית"ר / נובמבר ( 1932 והבדילה בין פלוגת גיוס לבין פלוגת טבודה . פלוגת הגיוס צריכה לחייב את כל העלייה הביתירית , והשירות בה יועמד על שנה וחצי ( מותנה בגמר עבודות העונה , ( ולחיילים משוחררים — על שנה ורבע ( כנ"ל . ( ' פלוגות הגיוס שייכות באופן ישר להנהלת הפלוגות . העבודה בפלוגות העבודה כמוה כשירות חלוצי צבאי . כל הרכוש וכול הכנסות הפלוגות שייכים אך ורק להנהלת הפלוגות . ' 'פלוגת הגיוס נותנת לחברים המגוייסים את כל צרכיהם הראשוניים , כלכלה ולינה , בגדי עבודה ומכשירי עבודה וכו . " רק רווקים יימנו טל פלוגת הגיוס . מאידך , פלוגות העבודה יהיו זכות או רשות למשוחררים מפלוגות הגיונו , הן לפני השירות בהן והן לאחר גמר השירות , ולאחרים . בדברי ההסבר נאמר ? 'שם — בפלוגת הגיוס — אין לו — למגוייס — חשבון פרטי וצרכים פרטיים ' . הכוונה האחת בכול אלה היתה , שבית '' ר אחראית לפלוגות הגיוס ( ומחזקת בהן בתקציבה , הכולל הכנסות מסו יימות משכר העבודה של חברי הפלוגות . (
|
|