|
|
עמוד:460
שיות , ולפיכך הציע הקמת פלוגות עירוניות , וכן מעונות משותפים או פרטיים , להבטיח 'מילייה' מתאים לחברים , ולתת הזדמנות לחברים היוש - בים במקומות שאין בהם פלוגה לעבוד בקן . על עניין הקליטה המיקצועית עמדו אף אחרים . גולדשטיין / גורבי / מאוסטריה שאל ( 1933 . 4 . 16 ) לה להנהלת הפלוגות , מה יהא דינם של וינאים אורגים , אנשי קואופיראטיבה ובעלי מכונת סריגה ז בשאלת ההכשרה המיקצועית פנתה ( 1932 . 11 . 6 ) נציבות לאטביה אל הנהלת הפלוגות , והודיעה על החלטתה 'לסדר את ההכשרה המיק צועית בהתאם לתנאי החיים בארץ ישראל ובהתאם לתפקידי בית '' ר שם . לתכלית זו חסרות לנו הידיעות החשובות על המצב בארץ / ולפיכך ביקשה ידיעות על מצב העבודה , ועל 'המיקצועות ההכשרתיים היותר נוחים והמתאימים לצור כי הבית '' רי , על תנאי החיים בפלוגות העבודה . ' אותו זמן כבר נתגבשה שיטתה של הפלוגה הבי ת"רית להעסיק את חבריה בכול העבודות המזדמנות לה באיזור פעולתה , וללא התחשבות יתי רה במיקצוע המיוחד של החבר . בתגובה לתזכית של אייגר החליטה ( 1933 . 5 . 3 ) הנהלת הפלוגות , שאין 'כרגע שום אפשרות להקמת פלוגות עירוניות / ושאין נראים תפקידים בית"ריים לפלוגות מעין אלו , וכמובן , שאין להסכים לגישה של הבדלת יהודי המערב מיהודי המיז רח : 'לפי דעתנו אין זה גישה כלל של בית"ר . ' באותו דיון השתתף אף הד '' ר פרויליך / רון . / אותת תשובה עקרונית היתה ללא ספק מגדר המוחלט , ברם התשובה בשאלה הגדולה על התאמת המיקצועיות של החברים לתפקידיהם בפלוגות שהיתה תשובה לפי המצב האקטואלי היתה פתוחה לשיקולים ולהערכות . לגולדשטיין בווינה השיבה הנהלת הפלוגות , שעל האורגים להיכנס לפלוגה , ועם זאת 'ברור שנתחשב בזה שיש להם מיקצוע , ונעזור בסידורם ובמיקצועם בתוך הפלוגות . ' תשובה זו היתה סתמית ביותר , בייחוד בתנאים שבהם היו נתונות הפלוגות , וכולן במושבות . על הקשיים בעניין הניצול המיקצןעי של החברים כתבה ( 1933 . 3 . 17 ) הנהלת הפלוגות ( יצחק ילין ) לנציבות לאטביה : 'אי אפשר לקבוע שורה של מיקצועות ולהגיד , שאלה הם המיקצועות הנחוצים בארץ . הארץ נמצאת במ צב של עלייה וביניין ... מיקצוע שעכשיו הוא טוב יכול כעבור איזה שהוא זמן להיות מיקצוע מיו תר . נגרות , מסגרות , בנאות , אינסטאלאציה - מיקצועות טובים תמיד , אבל גם . ' ... 'אין לקוות , שתמיד אחרי שהחבר יעלה ארצה שתיכף יוכל להסתדר במיקצועו . לפעמים יש לחכות / ... ברם מן התשובה הכללית הזאת חשוב יותר הצד העקרוני : 'ושנית , ישנן תקופות שמנקודת העמ דה הלאומית המדינית צריך לקחת אפילו אנשים בעלי מיקצוע ולשלוח אותם לעבודה שחורה במושבות , כמו שהוא המצב כיום , היות שבעלי המיקצוע שהם על פי רוב נמצאים בעיר לא משפיעים על החיים הכלליים . ובמושבות שבהן חסרים בכול שנה בתקופות ידועות פועלים בחק לאות ובפרדסים יכול כל פועל יהודי נוסף להביא תועלת ענקית . משום סיבה זו היינו מוכרחים בזמן האחרון לקחת את כל חברינו - שהם בעלי מיקצוע ויכולים להסתדר בנקל בעיר - לעבודה שחורה למושבות . אפילו מחלקת החינוך של הוועד הלאומי עשתה הפסקה בלימודים במחלקות העליונות של בתי הספר למען יצאו התלמידים לעזרת העבודה העברית . היות שב מיקרה שיחסרו פועלים עברים , יקחו האיכרים לעבודה ערבים , וזאת תהיה בכייה לדורות . ' כאן ניתנה למעשה התשובה הנכונה לעניין מגמתה של הפלוגה בתנאים הנתונים בארץ , שהרי כל תשובה אחרת היתה ראויה רק לאירגון מיקצו עי — לאירגון עובדי הצה"ר ובית '' ר . ואומנם המשיך ילין וכתב : 'ביחס ללימוד המיקצוע מבחינה בית"רית הננו מסבים את תשומת לבכם , שבשנתיים הראשונות לאחר בואו של החבר לארץ הוא נמצא בפלוגות העבודה הנמצאות עד עתה רק במושבות , ושמה יש צורך רק בעבודה
|
|