המצב בתחילת 1933

עמוד:458

הקיימת לישראל , ועל שטח של 17 דונאם בנו שלושה צריפים , והוחל בבנייתו של ביית ( ביית ראשון בכול הפלוגות . ( ב ר מ ת ט י ו מ ק י ן כבר ישבו 44 חברים . שם נוהלה מילחמה קשה בעבודה הערבית , ואף נעשה חידוש , שאנשי הפלוגה החלו לספק ירקות מתוצרת עברית לנתניה המושבה . במחנה במיג רש הציבורי הוקמו שני צריפים ושישה אוהלים . הצפיפות היתה חמורה מאוד . החברים באו משבע ארצות , והלשון העברית מיזגה אותם במשך זמן קצר ביחס לחטיבה אחת , בזכותם של קנאים ללשון . ב ר מ ת ג ן 18 - חברים . נפתחה סנדלריה המייצרת סנדלי עבודה . בהרצלייה29- חברים , העובדים בפרדסים , ומהם כבר נכנסים לתחום העבודה בביניין , שלא לרצון אנשי ההסתדרות 'הכללית' במקום . לפלוגה היה צריף של 8 חדרים על מיגרש של הקרן הקיימת לישראל . שם נתרכזה קבוצה של עולי וילנה ' ) בדרך , ( ' שהיו מגובשים כלפי פנים עד כדי גרימת אווירה קשה של מתח ושל חיכוכים בפלוגה . מהם יצאו לעשות פלוגה בתל ליט ווינסקי , ולאחר ימים מועטים ( אפריל ( 1933 החליטו על יציאה מבית"ר , כיוון שלא אושרה להם פלוגה מיוחדת בתל ליטווינסקי , ואילו הם ראו את עצמם מיוחדים . בפ פר סבא 25 - חברים , כולם חדשים - גרעין מעולי רומניה . באביב 1933 נתרבו אפשרויות העבודה במשק החקלאי העברי , ועמן רבתה הסכנה של העבודה ה'זרה ' , מהעדרה של עלייה חלוצית בממדים ראויים . הנהלת הפלוגות והנציבות קראו ( 1933 . 6 . 6 ) לבית"רים בקנני תל אביב , ירושלים וחיפה להתגייס לעזרתן של פלוגות העבודה לבית"ר לכיבוש עבודה עברית בגליל- כמה עשרות נענו . אותו זמן התאמצה הנהלת הפלוגות להבטיח יציאתו של שליחה - מרדכי זליקוביץ' — ולפולין דווקא , ואפילו תהא הנסיעה ממומנת בכספי הנ הלת הפלוגות עצמה , ( אם לא יגיע שליח השיל טון לארץ ישראל . ( שיבה מנהל לישכת העלייה וההכשרה ברומניה , הזמין את זליקוביץ' לבוא לרומניה לבקר שם את גדודי ההכשרה , אלא שהנהלת הפלוגות ראתה את עיקר הנחיצות בביקור בבית" ר פולין . זליקוביץ' יצא בהקדם לדרך , וביקר בכמה ארצות , ובייחוד בפולין . כמאתיים צעירים וצעירות נימנו בפלוגות בסוף מארס , 1933 מהם כ 30 אחוזים צעירות , וכולם פועלים ב 6 פלוגות . הללו הגיעו לארץ ישראל מ 14 ארצות . כמאתיים וחמישים נוספים הת ייצבו בהנהלת הפלוגות , - חלק ניכר מהם ( 84 ) קיבלו שיחדור מן הגיוס מטעמים חשובים ( ברי אות , מישפחה , תנאים מיוחדים , ( חלק ניכר נצ טרפו לפלוגות ולא עמד בהם כוחם , ( 114 ) TDnnb אחרים סירבו ( 22 ) ואחדים ( 7 ) הוצאו מהפלוגות . באותה תקופה שוחררו מכלל אלה , לאחר סיום גיוסם , 17 חברים . רובם של המשוחררים היו מפולין , 60 ) נגד 50 מגוייסים , ( ומשם אף רובם של הסרבנים , ( 18 ) ורובם של העוזבים בלא נטילת רשות . ( 81 ) הנ הלת הפלוגות החדשה , שבה היו שני נציגים ללאטביה , ואחד לסין , ואף לא אחד לפולין , היתה חדורה הכרה נגד עולי בית" ר פולין , ותגובותיה החריפות מצאו הדים בתיכתובת עם השילטון ובכתבות לעיתונות הבית"רית . במיכתב , ששלחה ( 1933 . 3 . 17 ) הנהלת הפלוגות - והחתום : ילין , כשעדיין ראה את ההנהלה הקודמת בתפקידה — אל נציבות פולין , מדובר בכך , שלא ידוע מי האשם במצב , שפולין 'מפגרת' לעניין הגיוס ו 'אפשר שזאת היא אשמת המצב הכלכלי הרע בפולין , שהעולים הבאים לכאן מוכרחים לפרנס את מישפחותיהם שנשארו בגולה . ואומנם הנימוקים של החברים הרוצים להשתחרר הם על פי רוב , שמוכרחים לתמוך בהורים ' . ילין רמז , שיש 'אי לוסיה' בכך , שישתכרו הרבה כסף , שהרי הללו אנוסים להידפק על דלתות אירגון עובדי הצה"ר ובית"ר , המטפל בקליטה , ולבקש יום עבו

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר