|
|
עמוד:456
יישבות אינה עניינן של הפלוגות , אלא עניין מל- £ אחר גמר הגיוס . -י ההתייעצות הגיעה לכלל החלטות , שלפיהן יימצ או בריזרבה מסיימי השירות של השנתיים ויהיו חייבים להיענות לקריאת ההנהלה בזמנים של צורך , ושיאוחדו הפלוגות לגוש אחד , כש ' רכוש הפלוגות נבנה ונרכש על ידי כל התנועה , ושייך לה ' . ההתייעצות החליטה , שחברי הפלוגות יבואו לכינוס הארצי של בית"ר בשביעי של פסח וישתתפו בו באופן פעיל . הנהלת הפלוגות הושלמה , מטעם הנציבות צורף אליה הנציב פרויליך , ומטעם אירגון עובדי הצה"ר ובית"ר - יצחק גוריון . פרויליך הודיע , ( 1933 . 4 . 4 ) שלא ישתתף בעבודה היום-יומית של ההנהלה , אלא רק בנתינת הכיוון של העבודה . בא הכוח הקבוע להנהלת הפלוגות יתמנה לאחר הכינוס בשביעי של פסח , והלה ישתתף בעבודה היום יומית של ההנהלה . בישיבה הראשונה ( 1933 . 4 . 8 ) הודיע פרויליך , שההנהלה אינה מוסד אוטונומי , אלא נציבותי , ושבכול השאלות העקרוניות יש לפנות אל הנציב , וששי נויים בפלוגות יוכלו להיעשות רק על ידי כינוס חדש , או אחר התערבות השילטון . שץ הסביר , שהשאלה העומדת על הפרק היא שאלת הקשר האמיץ בין המוסדות , שהרי השילטון הודיע , שהמצב נשאר כמו שהיה , כלומר : ההנהלה היא מוסד אוטונומי . שץ הבטיח להתמסר לעבודה , ולהקדיש לה שעתיים בכול יום . על תפשן הוטל לפגוש בנמל את העולים . בישיבה הקרובה נקבע התקציב החודשי של ההנהלה — תקציב זעום ביותר של 9 לא"י ( מזה 2 למשכורת ; 3 למזכירות ; ל'איגרת' ולנסיעות ; 2 . 5 למישלוח 1 . 5 - לא"י . ( שץ ביקש ( 1933 . 4 . 9 ) את אישורו של השילטון להנהלה החדשה בראשותו של רוזנפלד , ומייד ( 1933 . 4 . 11 ) אושר רוזנפלד כמנהל זמני . היחסים ההדוקים עם פרויליך והנציבות לא נתקיימו ימים רבים . ההנהלה החדשה נתכוונה לפ י עולה עצמאית גמורה בכול התנאים . הנציבות ראתה את עצמה כסמכות העליונה בענייני שי ' פוט והוצאה מבית '' ה וכך הועמדה באופן פור * ימאלי כמגנה על הסרבנים ועל המשתמטים עד לבירור עניינם . אנשי הנציבות היתה אוזנם קש בת יותר לפניותיהם של עולים , שביקשו שיחדור מהגיוס , בייחוד כשהיה מובטח להם , שהמבקשים יש להם נימוקים רציניים לבקשותיהם , ושאין אלו כרוכות בשום פנים בוויתור על פעילות מליאה בבית" ר גופה . כשהגיעו מדריכים מפולין , קאנטור וגארבוז , והללו היו נחוצים לבית" ר בע פולה ובירושלים , ביקשה הנציבות את הצבתם לרשות בית"ר . הנהלת הפלוגות לא נענתה , ובעניין זה נדרש ( 1933 . 5 . 28 ) שץ להתייצב לפני הנציב . חלק ניכר מחברי הפלוגות השתתף בכינוס בתל אביב , ואף בתהלוכה של השביעי של פסח . ההת קפה על בית"ר בתל אביב הידקה במידה לא מועטת את הקשרים שבין הפלוגות לבין בית"ר ארץ ישראל . הבעיות בבית"ר ובפלוגות נעשו דחופות יותר ודחוסות יותר . ההנהלה ביקשה להתוות לעצמה את דרכה . ההנהלה החדשה קראה להתייעצות של באיכות הפלוגות , והביאה לפניהם סדר יום כולל . דיוני התייעצות זו נמשכו שני ימים , ( 1933 . 5 . 27-26 ) ובה השתתפו באי כוח 6 פלוגות . בראש הדיונים ישב רוזנפלד , שהגדיר את הפלוגה כמכשיר המוציא לפועל תפקידי יום יום של התנועה . רוזנפלד הדגיש את חשיבותה של קביעת הוויי בית"רי בפלוגות , תוך כדי הבטחת דאגת יתר לצורות חיצוניות , וזאת עם העמקת התוכן של החיים היום יומיים בפלוגות . ויכוח ממושך התנהל בנושאים רבים ושונים , ובכללם : הפלוגות כיחידות צבאיות , הגיוס של בית"רי ארץ ישראל , הבטחת הסדר פורמאלי לסמכותה של הנהלת הפלוגות כלפי הנציבות וכלפי מזכירות אירגון עובדי הצה"ר ובית"ר , ביקורו הקרוב של קצין השילטון לובוצקי , הבטחת פעולה ראויה בהפצת יצחק רוזנפלד
|
|