|
|
עמוד:411
בסוף חייו ממש התחיל בהכנת כתב - יד 'מבוא לתורת המשק' ( ספר לימוד הכלכלה המדינית למתחילים , ( ולא זכה עוד להשלימו ולהתקינו . כל הדיונים הסוציאליים בבית"ר מצד ראש בית"ר ואחרים לא הזקיקו דיון בנקיטת עמדה כלפי הקומוניסם באירופה בשנות השלושים . משהועם זוהרה של הציונות המעשית בעקבות תקופות של מאורעות דמים ונעילת שערי הארץ , חוסר עבודה וירידה אל הגולה , טישטוש הדמות הפוליטית של המיפעל הציוני וריבוי הסיכונים למניעת הגשמתו , בא גל חדש של התקפה קומוניסטית לגייס חסידים חדשים לקומוניסט הבינלאומי - באמצעות המיסגרות האירגוניות הלאומיות - מקרב הנוער הציוני האקטיבי ומקרב שוחרי הציונות . כשיטתם של הקומוניסטים שלחו במחתרת מחבריהם אל הסתדרויות הנוער הציוני , ובכללן אף אל בית"ר , כך בלאט ביה , וכך בפולין , וכך בצ'יכוסלובאקיה וברומניה , ואולי בעוד ארצות . ברם הצלחתם היתה קרובה לאפס . היפוכו של דבר : בית"ר אף החזירה בני נעורים מן הקומוניסטים אל ציון ואל מיל חמת ישראל לחירותו . ולא זה בלבד , שמאזן המוביליות האידיאולוגית היה לטובתה של בית"ר , אלא שאף בעצם קיומה עמדה בית"ר כמיבצר עוז נגד עריקה מעם ישראל ונגד בגידה במטרותיו הלאומיות . בשנת 1932 הכריז רמ בה , שבית"ר 'הצילה אלפי נוער מציפורני ההתבוללות האדומה , שבמשך השנים האחרונות עשתה שמות במחנה הנוער העברי ' . ודעה זו היתה נחלתם של ראשי התנועה הציונית במדינת פולין ובמדינות אחרות , ובה הודו בפה מלא כמה וכמה מאישי התנועה הציונית העולמית . מאותו זמן נמצא לנו מאמרו של ראש בית"ר ' ציון וקומוניסט , ' שכונס ב'זאמעלבוך ' - בקובץ לנוער הבית"רי - שכמוהו כתעודה היסטורית מצויינת . במאמרו זה השיב ראש בית"ר לצעיר , חבר בהסתדרות נוער ציוני , שלאחר חמש שגים של חביתת בא לכלל שינוי בהשקפת עולמו : 'הקומוניסט מוצא חן בעיניי הרבה יותר ' . במאמרו זה לא רק דחה ראש בית '' ר כל פשרה , אלא אף הפליג יותר ממה שהיה מקובל בבית"ר , דהיינו , לחייב את ה'חדנס' בתקופת ביניינה של המדינה מתוך הנחה , שלאחר מכן שוב לא יהא הכרח לעמוד על עקרון זה . ראש בית" ר אינו דן ב'לאחר מכך , אלא בהווה , וכאן - או - או : 'או שהאדם נולד ציוני - או לא . הציונות היא הת גלמות הגאווה , הכבוד העצמי הריבוני , שאינם יכולים להשלים באופן אורגאני עם כך , שהבעייה היהודית תהא חשובה פחות מאחרות , שהן כבירות ובעלות אופי עולמי . בשביל המרגיש כך , אף גאולת העולם אינה אלא שקר מחפיר , כל עוד אין לעם היהודי ארץ משלו , כלכול שאר העמים . עולם , בו אין לעם היהודי מדינה משלו , עולם של שודדים וגנבים הוא , בית קלון שאין לו זכות קיום ' . לצעיר , שביקש 'לחבר את הציונות עם אידיאל שני ... ראשית לראות את העם היהודי מושרש בארץ ישראל ... ואחר כך ' ... השיב : 'הב עייה של "ראשית" אינה קיימת במיקרה זה . קיימת רק שלימות , שלימות זו או שלימות אחרת . לשרת אפשר אך ורק אידיאל אחד ; ואם משרתים אותו — לא רק שלא נותרת כל אפשרות לעשות משהו חיובי למען האידיאל השני , גרוע מזה - הכרח הוא להילחם בו , מכיוון שהוא מפריע את הראשון ' , שהרי אידיאל הוא קנאי צר עיין , 'יצור שאינו סובל מתחרה לצדו ' . ראש בית"ר אף ניתח בשביל אותו צעיר , בשביל חבריו וכלל הנוער העברי , שהציונות זקוקה להגשמת תכליתה לשני דברים — חוץ מאנשים — לארץ ולהון . ובשני הדברים הללו נוגד הקומוניסט ניגוד יסודי את צורכי הציונות : 'עיקרו של הקומוניסט הוא נגד הציונות , גם אם כל הסטא לינים רוצים או לא רוצים בכך . הקומוניסט מוכרח לשאוף למתן אפשרות לערבים להפיכתה של ארץ-ישראל לחלקה הערבי של ( 227 הובא בכתבי ז'בוטינםקי , כרך 'בדרך למדינה / עמ' 61 ואילך .
|
|