|
|
עמוד:407
ההתקפה על ה'הכשרה' בבאראנוביץ' התפתחותה של ההכשרה הבית"רית לא הי תה לרצון לאנשי 'החלוץ ' . אי שביעת רצון זו מצאה לה ביטויים שונים , וביטוי חמור וגס - בהתקפה על ה'הכשרה' בבאראנוביץ' ( בנובמבר — ( 1932 על פועלים שקטים מגדוד 'קדימה' בזמן עבודתם - שערכו חברי הקיבוץ המקומי של 'התלוץ ' . רבים מהם הגיעו ופצעו בבית"רים , שלא היו מוכנים להתקפה . הבית" ריס עבדו בחטיבת עצים , ושלושים וחמשת המתקיפים היו מגדוד 'שחריה ' . הם דרשו מארבעה פועליבז לעזוב את המקום . אריה קוצר הודיע להם , שלא יעזבו , ומשום כך נפגע בכסיית ברזל , למזלו הרע פגיעה חמורה מאוד , שסיכנה את חייו וחייבה ניתוח דחוף להצלתו . התנפלות זו עוררה תימה בקרב בית" ר בפולין , ואף בקרב המחנה הציוני בכללו . בבאראנוביץ' נערך כנס מחאה בהשתתפותם של רבים מהציבור היהודי בעיר . גדוד 'קדימה' לא נתפחד , נשאר במקומו איתן , ועשה למניעת פרובוקאציות בעתיד . הידיעה על ההתקפה האכזרית על החברים בבאראנוביץ' קיבלה פירסום גדול בציבוריות היהודית . בבית" ר העולמית ראו במעשה התקפה זה משום סימן של סכנה גדולה לעתיד הציונות . החברים בפולין נתעודדו מכוח עצמם . כרוסט כתב ( 1932 . 11 . 6 ) להנהלת הפלוגות : 'מאורעות באראנוביץ' לא רק שלא החלישו את מרצם של אחינו , אבל המריצו אותם למעשים חד חשים ... הולכות ומתארגנות יום-יום פלוגות הכשרה חדשות ' . וצפוני מהנהלת הפלוגות כתב ( 1932 . 11 . 22 ) לנציבות פולין : 'אם כי נדהמנו ונפעמנו עד לעומק נפשנו לשמע תעלולי עוכרי הציונות השמאליים נגד אחינו הבית"רים בגולה ... ' ובהמשך : 'ואם כי שרויים אנו בחרדה רבה לבריאותו של חברנו קוצר בבאראנוביץ ' , הרי בכול זאת לא היה בידיעתכם המעציבה הזו כדי להפתיענו ... תוצאה ישרה מהרעלת הדם בשינאה ואיבה נגדנו ... מאורע באראנוביץ' הוא חוליה אחת בשרשרת ... אנשי הדימוקראטיה האגרופית וצמאי הדם , טעות היא בידם . . . לא נסוג אחור בפני שום איומים ומעשי אלימות ' . מיקרה באראנוביץ' לא היה היחיד מסוגו . התכתשויות קטנות במקומות שונים , ובכללם בקלי ( על חשבונם , וללא קשר , נטילת רשות או אישור מצד הנציבות , ראו את עצמם יתר על האחרים חופשיים מחובת הגיוס לפלוגות . הנהלת הפלוגות , שנתנה את דעתה , שחלק מן העולים הבית"רים הללו הגיעו ב'שיירות' שנוהלו בידי אנשים שלא היה ראוי לסמוך עליהם , תבעה ( 1933 . 1 . 6 ) התערבות שילטון בית"ר , 'כדי לשים קץ להתעללות באנשים והטלת כתם על הצה"ר הפולאנית ' . לובוצקי פנה ( 1933 . 1 . 17 ) בעניין אל רמבה בווארשה . במשך שנת 1932 נעשה קשר חדש לבית"ר להעביר קבוצות בדרך הגבול הצפוני , שלא בקיר בת מתולה , אלא במקומות אחרים . קשר זה נעשה באמצעות משה רוטשטיין מצפת עם תושבים צ'רקאסים , שהיו אנשים נאמנים . נציבות פולין חששה לעשות ניסיונות חדשים , אחר הכישלונות למישרדו של זייצ'יק . משלא הגיעו הדברים לכלל מעשה נשלח יצחק ילין להבטיח את עשיית הקשר החדש . בפגישת הנציבים בווינה תבע את תיאום העלייה הבלתי ליגאלית , ולתכלית זו יצא לפולין . ביאנואר 1933 הביא עמו קבוצה של 28 בית"רים , שעברו את הגבול מצד לבנון , בשלום וללא תקלה . דווקא נודע למישטרה הלבנונית על בואם של אלה , אלא שחיפשה אותם בכיוון אחר . קבוצות קטנות , שהגיעו שבועיים קודם ושבועיים אחר כך , לפי שיטת הקשר הישנה , נאסרו לייד הגבול . חלוצי בית"ר , יותר מחלוצים אחרים , פנו אל העלייה הבלתי ליגא לית , לכול צורותיה , והעזו להשתרך בדרכים כ'תיירים ' , ולהיות גונבי גבולות , ובייחוד עם גונבי גבול צפון הארץ .
|
|