|
|
עמוד:389
לאחר הכינוס הראשון ההנהלה נשארה בעיקרה אותה הנהלה , ושליחו החדש של אירגון עובדי הצה '' ר ובית '' ר בהנהלה היה משה גילוני . שץ הלך ( ביוני ( 1932 לשבועות אחדים אל המושב של האירגון החקלאי רמת טיומקין לעסוק שם בשמירה . שם אף נאסר באחד הלילות , כשנמצא נשק לא רשמי בקירבתו . עד לנסיעתו לוועידה בווינה הוטלה העבודה האדמיניסטראטיבית המרכזית על יצחק ילין , ועם נסיעתו ( אבגוסט ) עברה האד מיניסטראציה לידי משה צפוני . מהחברים האחרים היה פעיל רק דויד מילשטיין . ( 218 עי' א . איכר , 'חזית העם / . 1932 , 3 . 29 ברשימתו זו שיבת את אחימאיר ורוממו אף למעלה מראש ביתיר . עיי הערה . 216 כינוס ראשון לעולים , ראש - פינה , י "אאדר תרצ "ב ) ) 18 - 19 . 3 . 1932 הכינוס שציפו לו כל כך נתקיים בצמוד לעלייה לתל חי . פלוגת ראש פינה שמחה לקבל פני העולים , החברים , בכינוס הראשון . בתוכנית הכינוס היתה לשמוע את הרצאותיהם הכלליות של שץ , זליקוביץ ' , ישעיהו מתנאי , ואת ההרצאות המיוחדות , של אביגדור קיפניס על פלוגות בעיר , של פינחס רונדשטיין על עזרה הדדית , של יצחק ילין על תפקיד העולים בתנועה בארץ ישראל , של שמואל תפשן על קשר עם הגולה , ושל הילל צור על ההתיישבות הבית"רית . מחברי הכינוס שיתפו עצמם בדיונים נרחבים בכול השאלות שנתעוררו . כבר בפתיחת הכינוס עמד שץ על Tpnnn העיקרי שנועד לפלוגות : למרכז הארץ יש דואגים , אבל מי דואג לגבולות 7 שץ הדגיש , שנתברר המצב הפוליטי , ושאין עוד מקום לאשליות , ולפיכך יש לחשל את המיסגרת , שתתמלא בתוכן , והוא : פעולה . לכינוס זה באו לברך פרויליך / רון , / אסא , מפקד הקן בראש פינה ו'אביהם' של המגוייסים במקום . איש ראש פינה ( גינזברג ) טען לאפשרות של השלטת העבודה המשותפת בין האיכרים והפועלים . מן ה'מאכסימאליסטים' באו בדברי ברכה יהושע ליכטר ( בשם 'חזית העם ( ' ואחי מאיר , ששלח מבית הסוהר מיכתב , שנתקבל בהתלהבות מרובה . מתנאי בשם הפלוגה בראש פינה הדגיש חזור והדגש : זירת הפעולה לבית '' ר היא בגליל . ההתפתחויות הפוליטיות בארץ ופעילותם של אחימאיר וחבריו ריחפו באווירו של הכינוס , שבו היה ברור לכול , שתפקידים גדולים מוטלים על בית"ר בעקבות המצב המדיני , והשאלה העומדת על הפרק היא : כיצד להגשים את התפקידים , כיצד 'להפר את מזימות שונאינו מבית ומחוץ ' . ברוח זו נתנהלו הדיונים ונתקבלו ההחלטות יי . ההחלטה העיקרית שהוחלטה בכינוס הראשון של עולי בית"ר היתה : 'פלוגות העבודה צרי כות לשמש מכשיר פוליטי וחלוצי של תנועתנו העולמית , ותפקידיהן הם לא רק עבודה בכול מקום שאליו יישלחו , כי אם גם קליטת העלייה הבית"רית , הגנה על היישוב העברי , ומילוי תפקידים פוליטיים , שתנועתנו העולמית מטילה עלינו ' . השילטון לא אישר ההחלטה , והניח להנהלת הפלוגות להביאה לפני מועצת הנציבים . ובית '' ר ( ככתבו : הבית"ר והצה"ר . ( עם התגברות פעילותה של הנהלת הפלוגות ועם התחזקותו של הפלוגות עצמן לא היו הפלוגות נזקקות במיוחד למזכירות האירגון , והיחסים הרגילים נעשו סדירים . הפלוגות נהיו למסייעות לאירגון בענייני קבלת עבודה וקליטתם של חברים שמחוץ לפלוגות . האירגון נתחייב לבוא לעזרתם של עולים בית"רים , שמטעמים שונים לא נכנסו לפלוגות , ושמשום כך לא הפסידו את זכותם לעבודה בארץ ישראל . האירגון מילא את תפקידו זה ביעילות .
|
|