|
|
עמוד:386
לגבי מקום ופרנסה ותפקיד . בראש הכול העלה את התפקידים ה'בית '' ריים' שלפרט הבית '' רי ועל קיום קשרים עם התנועה כולה , בארץ ובגולה , באמצעות ה'פלוגה' - לפי החלטת דאנ ציג - שיש בה כדי להבטיח שינוי במצב . ה'איגרת' באה לתת רקע עיוני לבירורים , שיתנהלו בכינוס העולים הראשון , שהוזמן לי '' א באדר תרצ"ב בראש פינה . הילל צור גולל במאמרו את הבעיות שיעמדו לפני אותו כינוס : המיבנה של הפלוגה , המשק של הפלוגה ותקציבה , חלוקת עודף ההכנסות על ההוצאות , 'דמי הכיס' של החבר , התארגנות הפלוגות היאך , ומה הקשר התקציבי שביניהן , ועוד שאלות , ובתוכן בייחוד השאלה : הבית"רי לאחר שתי שנות הפלוגה . על הצד הפוליטי שבקיומן ובפעולתן של הפלוגות עמד שמואל חפשן , שהדגיש במיוחד את הפוליטיקה האנטי ציונית של ממשלת בריטאניה , ועשה את חשבונן של המיפלגות לעניין מעמדן , יחסן ויכולתן לסייע במערכת המאבק נגד המדיניות הממשלתית , ובייחוד בקשר לתוכניות להקמת הפארלאמנט . חשבון נפשן של המיפלגות העלה , שאין כל סיכוי לצפות מאחת מהן לצאת למאבק , ואף חשבון שלושת הזרמים שבהצה"ר הארץ ישראלית אין בו כדי להניח את הדעת . אף חשבונה של בית"ר בארץ הוא חמור , שהרי שלושת הקננים / בערים הראשיות / פאסיביים ( והוא ציין לשבח את 'חוגי הנוער הלאומי' - גוף קטן , אבל חומר אנושי טוב . חפשן היה מן החתומים על בקשת אישורם כ'אגודה . ( ' מן הפלוגות של בית"ר תבוא התעוררות בהצה"ר ובפעולה הפוליטית של התנועה . העולה הבית"רי יקים את הכוחות שיתנגדו לפארלאמנט הערבי . מכוחו יחזק היישוב היהודי , שייהפך לגורם הקובע במובן הפוליטי , יתר על כל קיבוצי היהודים בגולה . למען המילחמה הפוליטית 'דרושים לנו קאדרים של אנשים העומדים לפקודתנו . ' ה'איגרת' הראשונה עניינה מאוד את פעילי התנועה . דיסנצ'יק , מהשילטון , הגיב עליה , ובייחוד ציין את מאמרו של תפשן , שתוך שבא לדבר על הפעילות הפוליטית פגע בניתוחו בזרמים שבתנו עה הרשמית . אף מאמרו השני של תפשן על שאלת העלייה - בחוברת השנייה של ה'איגרת' ( 1932 . 1 . 15 ) לא הניח כלל את דעתו של השיל טון , משום שיש בפירושיו להחלטות בעניין הע לייה כדי להביא 'לעירבוביה' . בו במאמר עמד חפשן על נתינת 'חופש ידיים' לבית"רי בעניין העלייה לארץ ישראל , כאילו אין אימון מלא ' בכוחנו , בחינוכנו ובהשפעתנו על הנוער . ' גישה זו ' מחלישה אותנו במובן המוסרי , ומעמידה ( אם ככה ) בספק גם את ההחלטה על הגיוס . ' מן הכרוז לקראת המועצה הארצית של אירגון עובדי הצה"ר ובית" ר , שבו מדובר בירידה במצב הפוליטי בעקב הפוליטיקה האנטי ציונית של ההסתדרות הציונית והמישען העיקרי שלה הסתדרות העובדים 'הכללית' הבין לאומית , נשתמע , שעמדתם של עולי בית" ר נתקרבה במידה מרובה אל עמדתם של המאכסימאליסטים בהצה"ר . בו בכרוז מדובר ביצירת 'אירגון מיקצועי לאומי אשר יעמוד איתן לקראת ביניין הארץ על יסודות לאומיים ציוניים טהורים לפי שתיאר לעצמו גיבור ( 216 מחוסר פרוטות מעטות נדחתה ההוצאה למעשה של החוברת השנייה ל . 1932 . 2 . 8 טל מאמרי חפשן הגיב דיסנצ'יק מפארים במיכתבים שונים . ( 1932 . 3 . 1 ; 2 . 11 ? ,. 1 . 14 ) על מאמרו הראשון העיר , שיש 'לכול הפחות בעת הראשונה לוותר לכתוב מאחרים כאלה כמאמר ה' חפשן . הם יותר מדי חריפים בתוכן ובטון כלפי התנועה הרשמית ... בארץ ... מאמרים כאלה יוכלו להביא להתמרדות בשורות בית'ר והצה'ר בארץ ... ויכול להביא לידי אי הבנה בשורות העולים עצמם ... מובן מאליו , כי יש לכול טולה רשות הביקורת הכי חריפה ... אולם יש להתאפק ' . אף מאמרו השני של חפשן לא התאים , לדעתו של דיםנצ'יק , ' היות שבו מתוארת תפיסה בלתי נכונה של עקרון העלייה בבית"ר לאחר הוועידה בדאנציג ' . 'כל הקונצפציה שלו מתנגדת לנקודת המבט ההרצלאי . ' דיסנצ'יק ראה להעיר ( 1932 . 4 . 14 ) אף בנוגט למאמר אלכסנדר איכר ( מסופרי ה'איגרת ( ' ב'חזית הטם ' . 'יש להיות זהירים בהדפסת מאמרים ממין מאמרו של איכר ... האומר לערך : * אם דבוטינסקי יצר את ביתיר במיט גרתה הכללית , הלא אחימאיר נתן לתנועה זו את הכיוון , הנשמה והחיים ... ' פראזות כאלו אין להן מקום בפגישות בית '' ר , כי דבר זה בלתי אמיתי הוא ' . היה זה בתשובה למישלוח מה , 1933 . 1 . 11 שנתקבל באיחור רב , כנראה משום טיפולה של הבולשת . דיסנצ'יק ראה ( 1932 . 2 . 23 ) את החוברת השלישית של ה'איגרת' כמוצלחת .
|
|