|
|
עמוד:337
בחירתמוסדות ארכו הדיונים ורבו הוויכוחים , אלא שהגיעה שעת ההחלטות , שעת ההכרעות לתקופה הקת ( 187 מעניינת התוכנית , שעלתה בתחילת שנת 1919 בארץ ישראל בנוגע לייסוד 'גדוד טבודה לאומי , ' שמטרותיו ו ( 1 ' להרגיל את האנשים ( שבאו מחדש לארץ ישראל ושלא עבדו בחייהם עבודה גופנית ) לעבודה בכלל וללמדם באופן מעשי מיקצועות עבודה שימושיים . ( 2 להכין ולהספיק את מיספר האנשים הדרוש לעבודות הכשרת היישוב , שיש להן ערך לאומי . ' עיקרי האירגון ( 1 ' ; הפועלים מתנדבים לעבודה במשך שנתיים . ( 2 הפועלים מתחייבים למלא את כל העבודות שתטיל עליהם הנהלת הגדוד . ( 3 ההסתדרות הציונית מתחייבת להעסיק את פועלי הגדוד רק בעבודות שיש להן ערך לאומי ולא פרטי ... ההסתדרות הציונות מתחייבת לספק את צורכי הקיום של הפועלים על יסוד מינימום קבוע . ' בשלב מאוחר יותר תוכננה התיישבותם של אנשי הגדוד על הקרקע . תוכנית זו , שלא יצאה אל הפועל כלל , ונשארה בגנוזים . יש בה דימיון רב לתוכניתן של הפלוגות של ביתיר בראשיתן . מנקודת מוצא אחד — בהפרש של 12 שנה — יצאו התוכניות השתיים . הבית '' רית . ' שץ נשא עמו אף כמה פחגנוסות מדוייקות : 'אנו צריכים ליצור מאירגוננו את ההסתדרות הלאומית של הפועלים העברים בארץ ישראל . אם ברית הצה"ר תצא מההסתדרות הציונית נצטרך בץ כך ובין כך להתחיל באירגונו המיקצועי של היישוב , ובתוכו גם באירגונו של מעמד הפועלים . נהא אנוסים לארגן קופת חולים משלנו , ואירגון התיישבות משלנו - עד שניצור בארץ אתמו ספירה חברתית ומדינית , שתאפשר את צירוף כל המוסדות הללו אל האירגון הלאומי הכללי של היישוב . ' וכך הגיע שץ אל דבר ההצעה על כינונן של פלוגות לעולי בית"ר על בסיס של גיוס : ' צריכים אנו להראות ליישוב את הדרך לפעולה בארץ . ראש פינה , למשל , זקוקה להגנה מיוחדת — שם עלינו לשלות בית" ריס ; בכלל , כל הגליל במובן ההגנה בחזקת סכנה . לפיכך שלחה לשם בית"ר את חבריה , אף על פי שתנאי העבודה והשכר בגליל רעים יותר מבשאר חלקי הארץ . בתור כוח מאורגן יש לנו ערך חשוב בהגנה , וחברינו גורמים להשלטת הרעיון הריביזיוני בכול מקום לשם הם באים ומתיישבים . תפקידנו הראשון והחשוב הוא ליצור את הלך הנפש בשביל להנהיג בחיי היישוב את הבוררות הלאומית ואת הלשכות הנייטראליות ; לכך , מובן מאליו , מצטרף תפקיד ההגנה . כדי שיהיו לנו חברים המתאימים והנכונים למי לוי תפקידים אלה , צריכים להיווצר "גדודי עבודה * בית" דיים , שבהם מתגייסים לשנתיים כל חברי בית"ר העולים לארץ . במשך השנתיים הם עומדים נכונים לשירות , לפי פקודת המוסדות המנהלים . צריך למנוע מצב אי נורמאלי , שכש נחוצים לנו חברים לכיבוש נקודה מסויימת , עלינו לחפשם , משום שחלק מן החברים החיים בתל אביב ממאנים לעבור לעבודה בכפר . ' שץ החל בבירור שיטת האירגון וההנהלה של הפלוגות , אלא שלא היה מסוגל לסיים בירור זה במליאה ( משום התעלפות בעיקבות התקפה של קדחת , ( ברם דבריו בוועדה לעלייה היה בהם כדי להספיק , שעיקרי הצעותיו יתקבלו כהחל טות רשמיות של הכינוס , בשינויים קלים . אליעזר אדרי חיזק את דבריו של שץ ביחס לעמדתה של הסתדרות העובדים 'הכללית' כלפי חברי בית"ר : 'אם אחד מחברינו מתנגד להסתד רות העובדים ולכיוונה - אז למותרת הוא כבר משולל עבודה . ' אדרי תמך במיוחד בהצעה ליצור פלוגות עבודה בית"ריות : 'לפלוגות אלו מוכרחים להיכנס כל העולים , שסידור עבודתם ייעשה לפי פקודה , ' והוא ייחס להן חשיבות אף מבחינה אסטראטגית כללית . ההצעות שהעלו שלוחי ארץ ישראל נדונו בהר חבה בוועדה לעלייה , ואילו בכינוס גופו , כמעט שלא נדונו , כאילו היו הדברים מובנים מאליהם . פרופס והופמאן ציינו את הסכמתם להצעות אגב דיונם בשאלות האירגוניות , והצעו תיה של הוועדה לעלייה שהועלו מפי צבי פיינברג , ראש הוועדה , נתקבלו בכינוס פה אחד .
|
|