אלפי בית"ר בכנס ארצי בווארשה (יולי 1930)

עמוד:289

בקו ההתמדה עבר המאמץ הגדול , שהיה כרוך בקיומה של ה'בית"ריאדה' הראשונה , ותנופת הפעולה בני ציבות ובקעים לא שככה . בעיות ההכשרה והעלייה , בעיות התארגנות , מימ שק , תילבושת , ובעיות של מדיניות ציונית , תכפו זו אחר זו , ולא הניחו לפעילים להרפות ידים . בסוף 1930 נתרחבו הפלוגות להכשרה צבאית ( P . W . — PRZYSPOSOBIENIE WOJSKOWE ) . עם פירסומו הרשמי של 'הספר הלבן' 0 . 24 ) ו . 930 ז ) ערכו הבית"רים כמה הפגנות גדולות בערי המדינה , ואת הפגנתם הראשית בווארשה ( 1930 . 11 . 5 ) לפני שגרירות בריטאניה . פעולת הבית"רים משכה אחריה אוהדים . מלאחר ה'בית '' ריאדה' נעשתה בית"ר בפולין גורם ציוני חשוב במדינה , והוכרה בתורת גורם ציוני בחוגי השילטונות ובמוסדות הציבוריות היהודית . הקננים נתעצמו , נתרבו החברים , ובכללם החברים התלמידים , נתחזקה העבודה התרבותית , ונתפשטה ההכשרה הצבאית . ההדרכה הראשית בקננים הוסיפה להיות מוטלת על משה גולד , בהתאם להוראתה של המיפקדה העליונה בגמר שנתו הראשונה בתפקיד . העבודה בפולין היתה מרובה וחייבה תוספת של כוחות להדרכה , ולפיכך לא היתה המיפקדה העליונה מוכנה להחזיר את גולד ללאטביה . חיזוקה של העבודה התרבותית בקננים מצא לו ביטוי בתוספת פעולה למען העיברור , בהקמתן של להקות דראמתיות ובעריכתם של נשפים חגי גיים , פנימיים ופומביים , ולהם תוכניות תרבותיות אומנותיות מרשימות . בתקופה זו נתרבו ה'עיתונים החיים' במועדונים , וכן עיתוני הקיר , או העיתו נים שהוכנו בהעתקות מעטות במכונת כתיבה , וכן יצאו לאור עלונים חדפעמיים אחדים . במיו חד ראויה לציון החוברת 'שלהבת ' , שהוציא לאור ( מארס ( 1931 בדפוס קן ולוצלאבק , ובו מאמרים ורשימות נאים , ובכללם אף דברי הערכה ל'אזור מגן ונאום בן הדם' לאורי צבי גרינברג " . >* אף למיסדר הגדול לסיום הכינוס ( 1930 . 7 . 27 ) ב'פארק פאדיריבסקי' בפראגה הגיעו כל מנהיגי הציונות וראשי קהילת וארשה . סופר ה'היינט' תיאר בהתרגשות את פני בני הנעורים העוברים לייד במת הכבוד , שבראשה עומדים פרופס והופ מאן , כהן , גוטליב , גרינבוים ואחרים . אף כאן נשמעו דברים קצרים מפי יעקב כהן , קלומל , גוטליב והופמאן . והנוער : 'פני אינטליגנטים שזו פים ומלאי מרץ ' . 'בצעדים ריתמיים אמיצים צועד הנוער על מיגרש הספורט ' . ועוד : 'הלב מתמלא חדווה , כשמסתכלים בנוער הנמצא על מיגרש הספורט . אידיאה אחת - האידיאה הציונית הביאה הנה את כולם מקצוות הארץ ' . המוני גדודים צבאו מחוץ ומפנים למיגרש . שלושה גדודים של בנות צעדו בראש . התחרויות ספורט נערכו בפיקודו של מירקוביץ ' . קנני סו באלקי , סוסנוביץ , בריסק , זגירז' הצטיינו , ובסיומן הוצג מחזה מרהיב עיין - פיראמידות , והתפיסות כל המתנה על תילבושתו וצבעיו על פני המיגרש כצורת המנורה על קניה , גזעה וכנה . ד"ר הופמאן אמר לפני קהל האורחים והמיסדר : ' היה זה מיפעל גדול מצד ז'בוטינסקי , כשיצר את ברית תרומפלדור . מי יודע , אם היוצר בעצמו יכול היה לתאר לעצמו שיצירתו תגדל בתוך שתיים שלוש שנים ותהיה לתנועה כבירה כזאת , שהיא לתפארת לכול הציונות ' . ובמסיבת עיתונאים באותו יום אמר : 'מאשימים אותנו , שאנו "פאשיסטים , '' אולם אין הדבר נכון . הכינוי ניתן לנו , כנראה , משום שדוגלים אנו במישמעת ברזל , וגם אולי משום שבית" ר חושבת , שברגע הנוכחי התפקיד העיקרי הוא לבנות את הארץ' ( 161 עיי העיתונות היומית בווארשה , ועי' 'דואר היום . 1930 . 8 , 15 , 11 , 10 ' , הכינוס הארצי הגדול בפולין הוסרט בסרט ראינועי , שהעתק ממנו נמכר לבית '' ר רומניה . בוועד הציבורי לאירגון ' יום הרצל' בכינוס היו : ח . דוקטורוביץ ' , נוח פינקלשטיין , יוסף הפטמאן , מהנדס אפריים קוצינוק והד '' ר יהושע דראליץ ( 162 ' . מן המשתתפים ב'שלהבת : ' י"מ בידרמאן , א . ליכטנשטיין , ז . איזביצקי .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר