|
|
עמוד:275
ויכוח פנימי וכרגיל , אף שאלות 'אידיאולוגיות' הכבידו . יואלסון ציין ( 1929 . 4 . 18 ) את דבר כתבותיו של הילל שטיין / צור / שנתפרסמו בעתון הקיר ' במה' בקביעות , ובהן הובעו דעות שלא התאימו לקו בית"ר . 'עלינו להילחם ב"לינקיסמים" / נטיות שמאלניות / שבסניף ריגה , ' ו'אין צריך לבוא בפולמיקה עם דעותיו של שטיין . הן אינן שלנו ודי . ' הילל שטיין / צור / ישב אותו זמן בארץ ישראל , וודאי הביע את דעותיה של קבוצת ' מנורה , ' ברם שלא כבתחילת קיומה של הקבוצה , כבר לא היתה מוכנת בית"ר לאטביה לתת לה לב שלם , ויש שאף ראו בה חורגת ממיסגרת התנועה . שאלה מסוג דומה נתעוררה , כשביקש יהושע שטיין להרשות לו את הכניסה לליגה של ארץ רק בדצמבר 1930 שונה הדבר , כשרק המיפקדה נבחרה באסיפה הכללית וזו החלה בפעולה עם אישורה מטעם המיפקדה הראשית . משום חוסר קבוע במדריכים , שגבר והלך עם יציאתם של המבוגרים מן המדינה , לארץ ישראל או ללימודים , הוחל לארגן את המדריכים הפעילים בכיתה מיוחדת , ולהדריך אותה הן בתחום ההכשרה ההגנתית והן בתחום התרבותי . נתברר , שברובם לא הצליחו להתקדם בעבודה התרבותית . לפיכך אורגנה כיתה חדשה שעסקה רק בהכשרה הגנתית של המדריכים . אף בקבוצות הרגילות נעשתה רק עבודה ספורטיבית , ואילו לצורכי העבודה התרבותית נקבעו אסיפות מיוחדות . חוברות 'עבודתנו' המשוכפלות ( שיצאו כמעט בקביעות למן אביב ( 1929 הביאו מנות חומר שבועי לפעולה . בסתיו 1930 עברה ההוצאה לידי המיפקדה העליונה . העבודה הספורטיבית נתנהלה בקצב מלא , פעם אחת או פעמיים בשבוע . התלמידים עסקו במישטר אף בתוך מוסדות הלימוד שלהם מטעם הממשלה . משה גולה ואחר - ( גריגורי ) יהושע הרצנברג ניהלו קורס מדריכים , שעסק בתיאוריה של הספורט , מישטר , התעמלות , אתלטיקה , בוקס וג'יאו ג'יטסו . בקייץ 1929 אורגן מחנה לייד החווה , שנגמר בתימרונים גדולים בהשתתפות רוב בית " רי לאטביה , שהגיעו למקום לרגל הכינוס הארצי . מבחינה עקרונית ראתה בית"ר בלאטביה לצמצם את תפקידה החינוכי ולא ליטול על עצמה את חינוכו השלם של החבר , אלא את תקנתו , תוך כדי שמירה עליו מרוח של שלילה כלפי החברה ומוסדותיה , משום הצורך למנוע גיבוש אופי של אדם חסר מישמעת וסדר בכלל . בתחום 'הפרו ליטאריסאציה' מצאה התנועה לחייב דווקא הכ שרה מיקצועית ממש - דבר שאינו יכול להיות מוטל כולו עליה . החווה החקלאית מילאה תפקיד גדול בתחום זה , בהנהלתו של אגרונום גר מאני מומחה ( ט . קונובלוב . ( ועדת המשק של החווה ניהלה את עבודתה בקצב רב בהנהלתו של הד"ר הופמאן . פעמיים בשנה - בחול המועד סוכות ובחול המועד פסח — נערכו מגביות כלליות מביית לביית בכול המדינה , ועוד מיפעלימ , כדי להבטיח את החזקתה של החווה . מיספר המתלמדים בחווה נקבע מדי שנה לפי האפשרויות החומריות . באמצע שנת 1929 נקבע המיספר לעשרים . 90 בקשות הגיעו , ובכללן מפולין וליטא ורומניה . שאלת החווה , היתה אחת השאלות העיקריות הקשות ועליה נסבו דיונים מרובים : חסרון הכיס היה לתופעה כרונית ( ח . בלילובסקי הבטיח להשיג סך 50 דולאר לחווה ) ;( 1929 . 1 . 26 ) סטיות בנוהל של החווה ( ארבעה חברים ביקשו לבוא בקייץ ולעבוד בה כרועים . אחד מהם היה משה שטיין . ההורים יתנו 50 לאט . ( אף שאלת 'משואות / או שאלת החוב לחשבון ה'משואות / העיקה . ( 1929 . 2 . 4 ) הרב הד"ר מרדכי נותק נתן במתנה דגל לבית" ר ריגה , ואף בקשר לדגל זה נתעוררה שאלה כספית .
|
|